תרומות
גרומניק GROMNIK
כפר בפולין
מחוז: קראקוב
נפה: טארנוב
אזור: גאליציה המערבית ושלזיה
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ-1,249
• יהודים בשנת 1941: כ-140
תולדות הקהילה:
כללי
כפר ומרכז קהילתי (גמינה) בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם. הכפר גרומניק מוזכר בתעודות מן המאה ה- 16. בשנות השישים למאה ה- 19 ישבו בו 80 יהודים. ב- 1921 הגיע מספר אוכלוסיו ל- 1,249 נפש, מהם 140 יהודים. עיסוקם של יהודי גרומניק היה מסחר זעיר ורוכלות. כמה מהם היו בעלי חלקות-שדה וגינה זעירות. באחד מבתי היהודים היה מניין קבוע, ואחת לשבוע היה בא למקום שו"ב מטארנוב, והוא גם שפסק בענייני כשרות. בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם, ובעיקר בשנות השלושים, פעל בגרומניק סניף של ההסתדרות הציונית וכן סניף של "המזרחי". הפעולה הציונית הארגונית וההסברתית התרכזה סביב הספרייה שהוקמה ב- 1931, ובה התקיימו גם אסיפות ונשפים. בבחירות לקונגרס הציוני ב- 1935 נתנו השוקלים את קולותיהם כלהלן: 32 ל"המזרחי" ו- 4 ל"ציונים כלליים". באותן השנים היו מקרי ההסתה נגד היהודים תכופים יותר; מזמן לזמן הופצו עלונים אנטי-יהודיים, שקראו לחרם המסחר היהודי. עם כיבוש האזור בידי הגרמנים בספטמבר 1939 הוטלו על קהילה קטנה זו הגבלות תנועה וחובת עבודת-כפייה. ב- 1940 הועסקו יהודי גרומניק בעבודות הביצורים שביצעו הגרמנים בסביבה. באותה שנה הגיעו לגרומניק פליטים יהודים מקראקוב. כדי לסייע להם ולנזקקים מבין יהודי המקום הוקם בעזרת י.ס.ס. מטבח ציבורי, שחילק עשרות ארוחות חמות ליום. בספטמבר 1941 גורשו מגרומניק 40 יהודים, בעיקר חקלאים, ומשקיהם נמסרו לאיכרים מקומיים. באותה עת גורשו גם פליטים מקראקוב שמצאו שנה קודם לכן מקלט בגרומניק. בתחילת 1942 פנו יהודי גרומניק למרכז י.ס.ס. בקראקוב בבקשה לסייע להם לארגן במקום קורס מקצועי להכשרת צעירים יהודים לעבודות בחקלאות. בהמשך למגמה זו של עבודה בחקלאות עבדו רבים באפריל של אותה שנה בחוות חקלאיות באמצעות לשכת-העבודה הגרמנית. כנראה שעבודה בחקלאות היתה עדיפה בעיני היהודים על עבודות ביצורים וסלילת כבישים. בפרסומים של י.ס.ס. בקראקוב נמסר, כי ביולי 1942 הועסקו בחקלאות 41 יהודים מתוך 101 שנתחייבו בעבודת-כפייה. באביב ובתחילת הקיץ של שנת 1942 פשטה מגיפת טיפוס בין יהודי גרומניק, ועובדי המירפאה עשו ככל הניתן לצמצומה. באותה עת מנתה הקהילה כ- 230 איש. אין בידינו ידיעות על מועד חיסול הקהילה ועל גורל יהודיה, אולם יש להניח שהללו שולחו בקיץ של שנת 1942 לאחד הגיטאות הגדולים באזור, שבהם נתקיימו אז אקציות-גירוש למחנות-המוות.