דוברה DOBRA 2

ישוב עירוני בפולין
מחוז: לודז'
נפה: טורק
אזור: לודז' והגליל
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ-3,055
• יהודים בשנת 1941: כ-1,000

תולדות הקהילה:
כללי
לדוברה הוענק מעמד של עיר לפני 1514, אך אבדה אותו ב- 1870 והפכה שוב לישוב עירוני אחרי 1918.
על קיומו של הישוב היהודי בדוברה ידוע מראשית המאה ה- 17 וראשי הקהילה היו מעורים בפעילות של ועד ארבע ארצות. עיקר פרנסתם במסחר. באמצע המאה ה- 18 נמצאו בדוברה: 3 פונדקאים, 3 שורפי יי"ש, 11 חייטים, 4 פרוונים, 2 שמוקלרים, 2 זגגים, 2 קצבים ו- 3 גלבים. הקהילה העסיקה אז 3 שמשים ובניהולה הקדש. במאה ה- 19 היו יהודי דוברה בין היוזמים להקמת תעשיית טקסטיל במקום. בסוף המאה ה- 19 היו בידי היהודים טחנות קמח ומפעלים קטנים ליצור שמן. כן עסקו בעיבוד עורות, ביצור אריגים ובמלאכה. מוסדות הקהילה הוקמו בסוף המאה ה- 18 ובתחילת המאה ה- 19. ב- 1850 נבחר ר' הרש בער לרבה של הקהילה והוא שימש בתפקידו זה למעלה מ- 20 שנה. כן היו מניינים של חסידים. ב- 1901 הוקמה קופת גמילות חסדים. בראשית המאה ה- 20 פעלו בדוברה אגודת עזרה לעניים וביקור חולים. באותה תקופה היה במקום תלמוד תורה. לקראת סוף מלחמת העולם ה-1, לאחר שהשלטונות הגרמניים התירו פעילות ציבורית, נוסדה בדוברה אגודת צעירי ציון וב- 1918 היא מנתה 70 חברים. ליד אגודה זו נתקיימה ספריה שריכזה סביבה רבים מן הצעירים היהודים.
בין שתי מלחמות עולם הורע מצבם הכלכלי של יהודי דוברה אחרי הפסקה של מספר שנים חידשה את פעולתה קופת גמילות חסדים שהושיטה סיוע לסוחרים ולבעלי מלאכה שנתרוששו בעקבות החרם הכלכלי הפולני.
לחוגים דתיים חרדים שהיו נתונים להשפעת אגודת ישראל השליטה במוסדות הקהילה. בדוברה היו חוגים ציונים שנוהלו בעיקר ע"י ההנהגות האזוריות בקאליש. מספר השוקלים המירבי לקונגרסים הציוניים הגיע עד כ- 50. ציוני דוברה נתנו את תמיכתם לציונים כלליים (על המשמר), לליגה למען א"י העובדת, למזרחי ולתנועה הרביזיוניסטית. בדוברה היה סניף של בית"ר.
ביוני 1937 פרעו קבוצות האנטישמיים הפולניים בסוחרים יהודים, פגעו בדוכניהם והשחיתו את סחורותיהם.
מיד אחרי כיבוש העיירה בידי הגרמנים במחצית הראשונה של ספטמבר 1939, הוטלה על היהודים קונטריבוציה ונלקחו בני ערובה. כן נלקחו היהודים לעבודת כפייה ובמהלכה הוכו קשות. בדצמבר 1939 הוקם היודנראט שטיפל, בין היתר, בחלוקת עבודת כפייה וערך לפי הוראת הגרמנים רישום האוכלוסיה היהודית. ב- 1940 רוכזו היהודים בגיטו. באוקטובר 1941 הועברו יהודי דוברה, על רבם האחרון ר' דב בעד ישכר, לגיטו כפרי באזור קובאלה פאנסקיה וגורלם כגורל שאר יהודי הסביבה שרוכזו שם.