ו' ניסן ה'תשפ"ב

דז'ביניאץ' גורני Dzwiniacz Gorny

כפר בפולין
מחוז: לבוב
נפה: טורקה
אזור: גאליציה המזרחית
מרחק 20 ק"מ מטורקה
אוכלוסיה:
• יהודים בשנת 1941: כ- 30 משפחות
• יהודים לאחר השואה: כ-7 ניצולים

תולדות הקהילה:
כללי
כפר במרחק 20 ק"מ מטורקה. ב- 1880 ישבו בו 73 יהודים מכלל 855 תושבים. בין שתי מלחמות-העולם התגוררו במקום כ- 30 משפחות יהודיות, ופרנסתן בעיקר על החקלאות. בידי היהודים נמצאו גם כמה חנויות-מכולת וכן הפונדק. בין שתי מלחמות-העולם התארגן במקום סניף המזרחי, ואחדים מחבריה הצטרפו לקיבוץ-ההכשרה של תנועה זו. ב- 1934 נתקיים חוג של התאחדות-פועלי ציון ובו 14 חברים. בסמוך לאמצע ספטמבר 1939 הגיעו למקום הגרמנים, ומיד ציוו על כל הגברים היהודים להתרכז בבניין המועצה המקומית. חלק מן הגברים החליט שלא להיענות לצו ולהסתתר מחשש מפני פגיעות מצד הגרמנים ולאחר שגם נודע כי הצבא האדום מתקרב מן המזרח. דז'ביניאץ' גורני שכן משני צדי הנהר סאן, שהפריד בין השטח הסובייטי לגרמני. מרבית יהודי דז'ביניאץ' גורני שהתגוררו בבתים שמצד המערבי של הסאן עברו איפוא אל הצד הסובייטי, על-אף שמשמרות הגבול הסובייטי הכבידו מאוד על המעבר מזרחה. באמצע החורף 1939- 1940 פינו השלטונות הסובייטיים את האוכלוסיה האזרחית מאיזור הגבול ויהודי דז'ביניאץ' גורני הועברו למלינסק שבאיזור רובנה. גם במקום החדש שמרו בני קהילת דז'ביניאץ' גורני על קשר ביניהם, התגוררו יחד והועסקו בעבודות חקלאיות, בחטיבת עצים ובהובלתם. לאחר שפרצה המלחמה בין גרמניה וברית-המועצות ב- 22.6.1941 נמלטו מספר קטן של יהודי דז'ביניאץ' גורני ממלינסק לברית-המועצות, עם הצבא האדום הנסוג. עם כיבוש המקום על-ידי הגרמנים סבלו יהודי דז'ביניאץ' גורני יחד עם בני הקהילה המקומית בגין הגזרות השונות, כגון קונטריבוציות ועבודות-כפיה. מאוחר יותר גורשו גם יהודי דז'ביניאץ' גורני לגיטו בברז'נה. כאן נגזלה מהם שארית רכושם ונערכה סלקציה: המשפחות הופרדו והגברים הועברו למחנה העבודה בקוסטופול. במחנה-עבודה זה סבלו מעבודת-פרך בהעמסת עצים על קרונות רכבת, מהתעללויות, ממחלות ורעב. בעת השמדת המחנה באלול תש"ב (1942) התפרצה קבוצת אסירים במטרה להימלט מן הטבח, ואולם רובם נרצחו במקום. מיהודי דז'ביניאץ' גורני שנמצאו במחנה זה ניצלו כ- 7 איש. לשרידי דז'ביניאץ' גורני זומן גורלם של יהודי האיזור כולו