תרומות
לאונצ'ין LEONCIN
כפר בפולין
מחוז: וארשה
נפה: סוחאצ'ב
אזור: וארשה והגליל
אוכלוסיה:
· בשנת 1941: כ-288
· יהודים בשנת 1941: כ-149
תולדות הקהילה:
כללי
בשנת 1238 היה הכפר שייך לגמינה (מרכז מינהלי של כמה כפרים) גלוסק. עד מלחמת העולם הראשונה ישבו במקום כ- 30 משפחות של יהודים ומפרנסיהן עסקו בפונדקאות, ברוכלות ואחדים מהם במלאכה. כמה מיהודי לאונצ'ין החזיקו חלקות שדה או גני פרי זעירים. יהודי לאונצ'ין השתייכו לקהילת נובי-דבור. בימים הראשונים של מלחמת העולם הראשונה גורשו יהודי לאונצ'ין מכפרם על-פי צו שהוציא מפקד המצודה בנובי-דבור. במארס 1915 נענה מפקד המצודה לבקשתו של ר' יהודה לייב נייפלד, רבה של נובי-דבור, והרשה לשבעה מיהודי לאונצ'ין שחיו אז בווארשה כפליטים לנסוע לכפר מולדתם כדי לקחת את מה שנותר מרכושם. בשנת 1921 ישבו בלאונצ'ין 149 יהודים - מכלל 288 תושבי הכפר. גם בתקופה שבין שתי מלחמות העולם המשיכה לאונצ'ין להיות כפר נירח, המרוחק כ- 10 ק"מ ממסילת הברזל. בגלל היעדר מקורות פרנסה הלך היישוב היהודי בלאונצ'ין והתמעט. גורם נוסף לעזיבת היהודים היו תנאי הביטחון, שהתערערו בשנות ה- 30 בעקבות התעמולה האנטי-יהודית שגברה בעת ההיא בכל האיזור. ארגון קהילתי יהודי מלא לא היה במקום. ייתכן שזמן מה ישב במקום רב (כנראה מבני משפחתו של הרב בנובי-דבור), ששירת את יהודי המקום בענייני כשרות ובארגון תפילה בציבור. נמסר, שרב זה (שמו אינו ידוע לנו) היה בשנת 1942 בגטו נובי-דבור ושם אירגן בביתו מניין. יהודי לאונצ'ין גורשו מכפרם בסוף דצמבר 1940 או בינואר 1941. אחדים מהם מצאו מקלט זמני בגטו נובי-דבור והשאר רוכזו בגטאות אחרים באיזור. גורלם בתקופת השואה היה כגורל שאר היהודים בנפת סוחאצ'ב.
קישור לאתר של העיר