ד' ניסן ה'תשפ"ב

שאדק SZADEK

 

עיר בפולין
מחוז: לודז'
נפה: שייראדז
אזור: לודז' והגליל
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-3,058

·  יהודים בשנת 1941: כ-479

תולדות הקהילה:
 

בשלהי המאה ה- 13 זכתה שאדק במעמד של עיר. אחר כך הפכה להיות עיר מלכותית. במאה ה- 16 כבר היו בה כמה ענפי-מלאכה מפותחים, והעיירה נמנתה עם מרכזי הטקסטיל החשובים בפולין. במאה ה- 17 פקדו את שאדק מגפות וכן סבלה העיר ממלחמות ובגלל זה ירדה העיר ונעשתה דלת אוכלוסין.
לשווקים ולירידים המתכנסים בעיירה באו גם סוחרים יהודים, אולם את יוזמתם הגבילה פריווילגיה שנתן המלך לגילדיה של הפרוונים המקומית ב- 1617. פריווילגיה זו אסרה על כל הסוחרים (ועמם נמנו גם יהודים) לקנות בשאדק פרוות כבשים בימי חג ושוק, והתירה לקנותם רק בירידים. יתירה מזו, בראשית המאה ה- 17 התנגדו העירונים של שאדק לניסיונם של היהודים להשתקע בעיירה, וב- 1624 קיבלו מידי המלך פריוויליגה, האוסרת על היהודים לגור בשאדק, לבנות בה בתים ולרכוש מקרקעין, אולם מותר היה להם לבוא לימי שוק וירידים. על פי רוב באו לשוק יהודי לאסק הסמוכה. בבואם העירה לא אחת ספגו מכות מידי העירונים. על סף המאות ה- 17 וה- 18 השתקעו בשאדק יהודים מעטים, על אף האיסור השריר וקיים. במאה ה- 18 כבר קנו יהודים מקרקעין בשאדק אלא שהכבידה עליהם הגבלה הנובעת מהמחלוקת הממושכת בין עירוני שאדק לבין האצולה. וזו ההגבלה: יהודי הקונה מקרקעין בעיר, רשאי למכור אותם ליהודי אחר או לעירוני. אך בשום פנים אינו רשאי להעבירם לידי אציל. ב- 1765 היו בין 8 משפחות היהודים היושבות בשאדק חייט, פרוון ושוחט, ששימש גם כחזן וכמוהל. ב- 1793 היו כאן שני חייטים יהודים, קצב, 6 סוחרים וחוכרו של אחד משלושת הפונדקים שבעיירה.
לאחר חלוקת פולין ביטל המינהל הפרוסי ב- 1802 את האיסור על השתקעותם של יהודים בעיירה. תחילה השתייכו יהודי שאדק לקהילת לאסק. בעשור השלישי או הרביעי למאה ה- 19 ניתן ליהודי שאדק ועד-קהילה עצמאי, ואז קודש גם בית-העלמין. כנהוג בקהילות קטנות תחילה הועסק אך שוחט, ובמרוצת הימים -דיין. הרב הרשמי הראשון היה קרוב לוודאי ר' נחום לוי. ב- 1844 יצא את הקהילה ועלה לארץ-ישראל. ב- 1849 נתמנה לרבה של שאדק ר' פישל מאיר מורגנשטרן, לשעבר חבר בית הדין הרבני בלאסק (ב- 1872 עדיין כיהן והורה בשאדק). שנים רבות (עד מותו ב- 1929) ישב על כס-הרבנות בשאדק ר' אברהם מורגנשטרן, בן אותה משפחה עצמה. כרבה האחרון של שאדק כיהן ר' י. ו. רוזנצווייג.
בתקופה שבין שתי המלחמות נבצר מקהילה לפתח פעילות נרחבת בגלל מיעוט היהודים במקום וחוסר אמצעים כספיים. בציבור היהודי היתה השפעתם של הציונים הכלליים מכרעת: בבחירות לקונגרס הציוני ב- 1939 הם זכו בכל הקולות (20).
קרוב לוודאי, כי בחודשים הראשונים למלחמת העולם ה-II גירשו הנאצים משאדק מספר לא רב של יהודים, שהגיעו בחוסר-כול לזדונסקה-וולה הסמוכה. אולם שם לא התירו להם השלטונות להשאר, והם נצטוו להמשיך בדרכם מזרחה. אף על פי כן נשארו, כנראה, חלק מהפליטים בעיירה זו. אולם רוב יהודי שאדק (קרוב ל- 410 איש) נשארו בשאדק ונכלאו בגיטו, שהוקם במאי או ביוני 1940. ישוב קטן זה חוסל ב- 14.8.1942: כל היהודים - 405 איש - שולחו למחנה ההשמדה בחלמנו