ה' ניסן ה'תשפ"ב

שביז SWIRZ

 

עיירה בפולין
מחוז: טארנופול
נפה: פשמישלאני
אזור: גאליציה המזרחית
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ- 2,293

·  יהודים בשנת 1941: כ- 184

·  יהודים לאחר השואה: יחידים ניצלו

תולדות הקהילה:
 

שביז' נוסדה ב- 1443 כעיירה פרטית של האצולה. בזמן מלכות פולין שיגשגה העיר מבחינה כלכלית, שכן עברו בה דרכי מסחר. בתקופת הסיפוח האוסטרי חלה ירידה במעמדה של שביז' והיא חדלה מלהתפתח. הידיעות הראשונות על היהודים בשביז' הן מ- 1563. ב- 1717 שילמו יהודי המקום מס-גולגולת בסך של 750 זהובים לשנה. היהודים התפרנסו בה אז בעיקר ממסחר זעיר וממלאכה. קהילת שביז' התפארה במנורה בעלת כמה קומות שהיתה בבית-הכנסת העתיק שלה, בנוי עץ. מנורה זאת היתה עשויה מנתך מתכות בלתי ידוע, והדהימה את כל רואיה במלאכת-מחשבת שלה. על מוצאה התהלכה בעיירה אגדה, שפעם מצאו אותה בשדה בקרבת שצ'ליסקה והיות שלפי גודלה ויופיה היתה צריכה לפאר בית-תפילה, פרץ ויכוח בין יהודים לנוצרים למי תשתייך. הוסכם אז, שיעמיסו את המנורה על עגלה רתומה לשוורים ובמקום שהשוורים יעצרו, שם תשכון המנורה. השוורים נעצרו ליד בית- הכנסת בשביז', ומאז היא פיארה אותו. לפני מלחמת-העולם הראשונה הציע בעדה סוחר עתיקות וינאי סכום עתק, אולם הקהילה סירבה למכרה. במלחמת-העולם הראשונה הטמינוה היהודים באדמה, שלא תיפול בידי הכובש הרוסי ולאחר המלחמה הוציאוה מהמחבוא. שמם של רבים מרבני שביז' יצא לתהילה. הראשון בהם היה ר' אריה-לייב-סירקיש, בעל "שאגת אריה", שהיה בנו החורג של בעל הט"ז, ונכדו של בעל "ב"ח". הוא ישב על כס הרבנות בשביז' בשנים 1663- 1668, וממנה עבר לכהן בקהילות גדולות וחשובות. בסוף ימיו כיהן כרבה של שביז' ר' מנחם-משה ב"ר אברהם חיימ"ש, ראש ישיבת לובלין. ב- 1746 עבר הלה לכהן כרבה של ז'ולקייב. בשנות ה- 70 של אותה מאה היה רבה של שביז' ר' מרדכי ב"ר טוביה-מיכל היילפרין. בתחילת המאה ה- 19 כיהן בה כרב ר' שלמה-זלמן הורוביץ. אחריו בא ר' שמחה יואל הכהן, בעל "מי השילוח". במחצית השניה של המאה ה- 19 כיהן שנים רבות כרבה של שביז' ר' דוד-משה פדר, בעל שו"ת "אמרי דוד". בתחילת המאה ה- 20 עלה על כסאו ר' חיים הלוי. לאחר פטירתו של האחרון ב- 1924, ירש את כסאו חתנו, ר' י. י. מרדכי-צבי רדליך. ההגירה משביז' לארצות הברית התחילה עוד בסוף המאה ה- 19. כבר בראשית המאה ה- 20 הוקם בניו-יורק ארגון יוצאי העיירה, שנקרא על שמו של הרב דוד-משה פדר. יהודי שביז' היו ברובם חסידי סטארטין. בראש הקהילה עמד בין שתי מלחמות-העולם משה קארטן. הוא ייצג גם את היהודים במועצה המקומית. כשחויבו ילדי היהודים לבקר בבתי-הספר הכלליים, הוקמה בשביז' "תלמוד תורה", שהיתה כעין בית ספר משלים. הציונות חדרה לשביז' לאחר מלחמת-העולם הראשונה. יהודי שביז' הצביעו רק פעם אחת לקונגרס הציוני ב- 1935, וקולותיהם, כ- 80 במספר, התחלקו שוה בשוה בין הציונים הכלליים והמזרחי. ראוי לציין את היחסים התקינים בין האוכלוסיה הנוצרית המקומית ובין היהודים, שהיו קיימים לאורך כל התקופה ואף בזמן ההסתה האנטישמית בשלהי שנות ה- 30. לאחר פרוץ המלחמה ועוד במהלך הקרבות וכן בשבועות הראשונים לשלטון הסובייטים, הגיעו לשביז' פליטים רבים משטחי פולין המערביים שכבשו הגרמנים. יהודי המקום סייעו לפליטים כמיטב יכולתם. לאחר פלישת הגרמנים לברית-המועצות וכיבוש שביז' בידיהם בתחילת יולי 1941, נכפו על היהודים עבודות קשות בתיקון דרכים ובסלילתן וכן במחצבות. גברים צעירים נשלחו למחנות-העבודה בקוריוויץ' הרמאנוב ובמקומות אחרים. על היהודים הוטל קנס, שידם לא השיגה לשלמו. השלטונות הגרמניים מינו יודנראט, שסייע לגרמנים באיסוף הקנס ובגיוס יהודים לעבודות-כפייה. אולם יהודי שביז', כיהודי ישובים קטנים אחרים, לא ידעו חרפת רעב, מפני שלא נותק מגעם עם האוכלוסיה הכפרית. היישוב היהודי בשביז' חוסל בנובמבר 1942: היהודים ניצטוו לעבור לאחד משני הגיטאות הקרובים - לבוברקה או לפשמישלאני. בשנים 1942- 1944 התחבאו ביערות הסמוכים לשביז' קבוצות יהודים, אנשים, נשים וטף - פליטי בוברקה, פשמישלאני וכפרי הסביבה, וכן שרידי קהילת שביז'. השוט- רים האוקראינים רדפו אחר הנמלטים ורצחו אותם. יחידים מהם בלבד שרדו לאחר המלחמה