ה' ניסן ה'תשפ"ב

שצ'רצוב SZCZERCOW

 

עיר בפולין
מחוז: לודז'
נפה: לאסק
אזור: לודז' והגליל
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-4,350

·  יהודים בשנת 1941: כ-1,513

תולדות הקהילה:
 

שצ'רצוב זכתה במעמד-עיר במחצית המאה ה- 14, ועד לחלוקתה השנייה של פולין שימשה מרכז לאחוזות-המלך בסביבה. בראשית המאה ה- 18 נהרס הישוב ונשרף. בשלהי מאה זו שב הישוב ונשתקם במידת-מה. בסמוך ל- 1790 השתקעו במקום משפחות-היהודים הראשונות. משפחה אחת התפרנסה מחכירת הפונדק (שאר 3 הפונדקים בשצ'רצוב היו בידי עירוניים), יהודי אחד היה חנווני, ויתרם היו: קצב, שני אופים ושני חייטים.
בסוף המאה ה- 19 ובתקופה של בין שתי מלחמות העולם פקדו את העיירה אסונות, בהם נפגעו היהודים קשות. שלוש פעמים נפלה דלקה בעיירה ואכלה בתים רבים ובתוכם של היהודים. ב- 1880 נשרפו כ- 80 בניינים. ב- 8.8.1935 כילתה הדלקה למעלה מ- 120 בתים; 1,000 נפש בקירוב, וביניהן 120 משפחות יהודים (למעלה מ- 530 נפש) נותרו ללא קורת-גג. שלטונות-המחוז תרמו להם 1,000 זלוטי. ב- 3.9.1936 שבה ונפלה דלקה, ובה עלו באש 5 בתים שהתגוררו בהם 16 משפחות יהודים. ערב מלחמת העולם ה-II היו יהודי שצ'רצוב שרויים במצב חומרי קשה ביותר בגלל פגעי-טבע חוזרים ונשנים, בגלל המצב הכלכלי הקשה של העיירה בכלל והחרם הכלכלי על היהודים, הגובר והולך.
תחילה נשתייכו יהודי שצ'רצוב לקהילת לאסק. במחצית השנייה למאה ה- 19 קם בשצ'רצוב ועד-קהילה עצמאי. בתקופה שבין שתי המלחמות שלטה בקהילה אגודת ישראל, לפעמים בבלוק עם רשימת בעלי מלאכה.
בסוף המאה ה- 19 ותחילת ה- 20 נזכרים ר' נטע ואחריו ר' מאיר כרבני שצ'רצוב. ב- 1912 שימש בתפקיד דיין בשצ'רצוב ר' יצחק מאיר קולטונובסקי, בנו של ר' אברהם בנימין - רבה של קהילת וידאווה. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם כיהנו ברבנות בשצ'רצוב ר' משה אייבשיץ ואחריו ר' נ. אייבשיץ, רבה האחרון של הקהילה.
בספטמבר 1939 נהרסה שצ'רצוב כליל בפעולות המלחמה. בין השאר נשרפו בתים של יהודים ובית-הכנסת. משנותרו היהודים ללא קורת-גג, ביקשו רובם מחסה בזלוב הסמוכה, וכ- 150 עקרו לבלחאטוב. קבוצה קטנה של יהודים שנותרו במקום הועברו (כנראה בסוף 1941 או בתחילת 1942) אף הם לבלכאטוב.