תרומות
רובייל RUBIEL
ישוב עירוני בפולין
נפה: לונינייץ
אזור: ווהלין ופוליסיה
15 ק"מ מדרום-מערב לדוידהורודוק
אוכלוסיה:
· בשנת 1941: כ-2,858
· יהודים בשנת 1941: כ-349
תולדות הקהילה:
כללי
יישוב בנפת לונינייץ, בערך 15 ק"מ מדרום-מערב לדוידהורודוק. הידיעות הראשונות על הימצאות יהודים ברובייל הן משנות השמונים של המאה ה- 19. אז היו במקום בערך 100 משפחות יהודיות. מפרנסיהן עסקו בחקלאות, ברוכלות בכפרי הסביבה, במסחר זעיר ובמלאכה. ביישוב היו 2 בתי- מדרש. בתפקיד רב ושוחט כיהן אז רובייל שמעון ברמן. בשנת 1880 הובא למקום מלמד, כדי ללמד את הילדים היהודיים. בשנות התשעים של המאה ה- 19 החלה עזיבה איטית ומספר היהודים ברובייל ירד. בתחילת המאה ה- 20 היתה במקום פעילות ציונית ובקיץ 1904 נערכה כאן אזכרה לבנימין זאב הרצל. באותה עת נפתחה ספרייה ובה 700 ספרים בערך. כמו-וכן נוסד ברובייל חדר מתוקן. בשנים 1898- 1905 כיהן ברבנות ברובייל רובייל יחיאל מיכל רבינוביץ'; אחריו, עד שנת 1920, כיהן רובייל משה חיים הכטמן, ובשנים 1920- 1936 - הרב יוסף ברקוביץ'. בסופה של מלחמת האזרחים, בשמחת תורה תרפ"א (אוקטובר 1920) השתלטה על רובייל כנופייה של באלאחובצים. חבריה סחטו מן היהודים דמי-כופר, שדדו, אנסו ורצחו 5 יהודים. בין שתי מלחמות העולם התגוררו ברובייל בערך 60 משפחות יהודיות. היהודים עסקו ברוכלות, במסחר זעיר ובמלאכה ונעזרו לפרנסתם במשקי-עזר חקלאיים. במקום היה סניף של "החלוץ". לקונגרס הציוני הכ"א (1939) הצביעו 42 איש. רשימת ארץ-ישראל העובדת קיבלה 37 קולות; הציונים הכלליים - 4; הנוער הכלל-ציוני - 1. בתקופת מלחמת העולם השנייה, ביום 9 באוגוסט 1941, רוכזו כל הגברים היהודיים - 53 במספר - הוצאו אל מחוץ ליישוב ונרצחו. הרוצחים היו צעירים מבני המקום ומן הכפרים הסמוכים. הנשים והילדים גורשו מן היישוב ורובם הגיעו לסטולין ונספו שם יחד עם בני המקום באקציית החיסול, שנערכה ב- 11 בספטמבר 1942.