תרומות
רוזדול ROZDOL
עיר בפולין
מחוז: סטאניסלאבוב
נפה: ז'ידאצ'וב
אזור: גאליציה המזרחית
אוכלוסיה:
· בשנת 1941: כ- 3,802
· יהודים בשנת 1941: כ- 1,902
· יהודים לאחר השואה: כ- 4
תולדות הקהילה:
הידיעה הראשונה על רוזדול כעיר פרטית של האצולה היא מ- 1560; ב- 1571 העניק לה מלך פולין זכויות יסוד. במאות ה- 17 וה- 18 היתה רוזדול למרכז תשלובת האחוזות בסביבה של בעלי העיר מנגידי האצולה (בין השאר משפחת ז'בוסקי ולאנצקרטנסקי), ב- 1780 הוקם במקום מנזר לנזירות. ב- 1880 פרצה דליקה בעיירה שכילתה את רוב בתיה. במאות ה- 19 וה- 20 נמצאו בשטח האחוזה שבעיר מבשלת- שכר ומשרפת-יי"ש. בתקופה ההיא נודעה רוזדול בייצור מחרוזות עשויות אבן גיר אדום, ששווקו בכפרי גאליציה המזרחית. על ראשוני היהודים ברוזדול ידוע מתעודה ב- 1614. בשנה זו חכר היהודי אהרן, המכונה הצ'קוביץ', את הכנסותיו של בעלי העיר דאז. ב- 1628 היו בבעלות היהודים שני בתים בכיכר השוק, וביקתה ששימשה מקום לימוד תורה לילדי ישראל. שאר יהודי רוזדול גרו אז, כנראה, בבתים שכורים אצל הנוצרים. ב- 1717 שילמו יהודי רוזדול 344 זהובים מס-גולגולת. במאות ה- 18 וה- 19 הלך וגדל היישוב היהודי והגיע לשיאו בשנות ה- 80 למאה ה- 19. בדליקה הגדולה שהתלקחה, כאמור, ב- 1880 נפגעו בתים רבים של יהודי המקום, ורבים מהם נטשו את עיר מולדתם ועברו לערים גדולות יותר או שהיגרו לארצות מעבר לים. תהליך נטישת רוזדול על-ידי היהודים הואץ בעת מלחמת-העולם הראשונה, בעת הכיבוש הרוסי (1914- 1915) ולאחריו. ראשוני היהודים ברוזדול עסקו בחכירה, בפונדקאות ובמסחר. במאה ה- 19 נתגוונו יותר מקורות הפרנסה שלהם ורובם התפרנסו על המסחר הזעיר, הרוכלות והמלאכה. סוחרי רוזדול היו יוצאים לירידים שבערי הסביבה (בעיקר למיקולאיוב שעל נהר דנייסטר) ומוכרים שם את מרכולתם, בעיקר מחרוזות אבני גיר אדום, שהיו חלק בלתי-נפרד של הלבוש המסורתי הכפרי האוקראיני. מקור-פרנסה נוסף מצאו יהודי רוזדול בשירותים שהגישו לחסידים, שבאו לאדמו"רים, אשר קבעו את מושבם בעיר זו. איגוד הסוחרים היהודים נוסד ברוזדול מאוחר יחסית, ב- 1927. על הסוחרים היהודים היה אז לעמוד בתחרות קשה עם הקואופרטיבים האוקראינים שהוקמו במקום. איגוד הסוחרים היהודים המקומי היה חלש; הוא ריכז רק כ- 30 אחוז מכלל העוסקים במקצוע. בשנות ה- 30 הורע מצבם הכלכלי של יהודי רוזדול. הנוסעים לירידים בעיירות הסביבה נתקלו בהתנגדות מצד הסוחרים היהודים המקומיים, שראו בהם משיגי-גבול, הרוכלות בכפרים היתה בחזקת סכנה; לא פעם התנכלו הבריונים המקומיים לרוכלים היהודים, בהשפעת התעמולה האנטי-יהודית שהלכה וגברה, בינואר 1939 התנפלו הבריונים על שני רוכלים יהודים, אחד מהם אף נורה ונפצע, ואילו השני הוכה קשה. קהילה מאורגנת על מוסדותיה המסורתיים היתה ברוזדול כבר לקראת סוף המאה ה- 17 או במחצית הראשונה של המאה ה- 18. באותו זמן בערך הוקם בית-הכנסת הבנוי עץ, שעמד על תילו עד 1907, שנה שבה עלה באש בדליקה שפרצה בעיר. במקומו נבנה בית-כנסת בנוי לבנים ובסגנון מפואר, והוא נחנך ב- 1927. רבניה הראשונים של רוזדול היו ר' משה לוי (כיהן בסוף המאה ה- 17), ר' משה אשכנזי ב"ר מרדכי מרוזלא, שעבר ב- 1720 לכהן כדומ"ץ בלבוב, ואחריו כיהן ר' פישל, הידוע גם בהשתתפותו בוויכוח עם הפראנקיסטים. האחרון היה ממצדדי ר' יונתן אייבישיץ, ועל כן גורש מקהילתו ועבר לגור בטישמייניצה. במחצית השנייה של המאה ה- 18 כיהנו ברבנות ברוזדול צאצאיו של ר' משה אשכנזי - ר' אשר אנשל אשכנזי ב"ר משה, אחר-כך מ"מ בלבוב, שם נפטר ב- 1794. זמן קצר שירת בקודש ברוזדול ר' חיים ב"ר שלמה רפפורט (טבע בנהר ב- 1799). את מקומו מילא ר' משה גינזבורג (נפטר ב- 1805). אחריו כיהנו ר' משה דוד אשכנזי (נפטר ב- 1814) ואחריו בנו ר' גרשון, בעל "עבודת הגרשוני". ב- 1819 עבר ר' גרשון לכהן בטלומאץ', באותו זמן בערך נתקבל ברוזדול ר' יהודה- צבי איכנשטיין (ב"ר משה מסאמבור) משושלת ז'ידיצ'ובקומארנו. הלה ניהל גם חצר אדמו"רות. חיבוריו הידועים הם: "דעת קדושים", "עמוד התורה" ו"מעלומות חוכמה". ר' יהודה צבי נפטר ב- 1847. בעת כהונתו של ר' יהודה צבי ניהל גם ר' משה חיים טויב משושלת ז'ידיצוב (נפטר ב- 1831) חצר אדמו"רות ברוזדול. בנו של ר' משה, ר' שלמה טויב נשא לאשה את בתו של ר' יהודה-צבי, בעל "דעת קדושים", וירש מאביו ומחותנו את כתרי הרב דמתא והאדמו"ר בר. (נפטר ב- 1879). זמן-מה כיהן בקודש ברוזדול ר' יחזקאל-שרגא האלברשטאם ב"ר חיים מצאנז, ממייסדי שושלת אדמו"רים לבית צאנז. גם ר' יחזקאל-שרגא היה חתנו של רוזדול יהודה-צבי אייכנשטיין. ר' יחזקאל עבר מרוזדול לסטרופקוב ונודע אחר-כך ברבים כאדמו"ר בשייניאווא. ב- 1886 נתמנה לרב ברוזדול ר' פנחס-חיים ב"ר צבי טויב, שישב על כסאו עד פטירתו ב- 1935. בשנים האחרונות לפני מלחמת-העולם השנייה היה רבה של רוזדול, ר' מתתיהו- אהרן אייכנשטיין (נספה בשואה, ב- 1942). חרף היותה עיר של חסידים ומקום מושבם של אדמו"רים התארגנו כבר בשנים הראשונות של המאה ה- 20 החוגים הציונים ברוזדול. ב- 1912 הוקם במקום סניף של פועלי ציון, ובאסיפה שנתקיימה לרגל מאורע זה השתתפו כ- 150 איש. אחרי מלחמת-העולם הראשונה התפתחה ברוזדול פעילות ציונית וגדלה השפעתם של הציונים. בבחירות לסיים הפולני ב- 1928 הצביעו 740 בוחרים בעד הרשימה הלאומית-הציונית, ורק 46 הצביעו בעד הרשימה של אגודת ישראל, ואילו בבחירות ב- 1930 קיבלה הרשימה הציונית 746 קולות ברוזדול. סניף ההתאחדות הוקם ב- 1923, ובאותה שנה התחיל לפעול סניף עזרה. כן קיימו את ארגוניהם במקום הציונים הכלליים, המזרחי והרביזיוניסטים. מארגוני-הנוער הציוניים, שהיו פעילים במקום, יצוינו אחוה, בית"ר והשחר. בבחירות לקונגרס הציוני ב- 1935 קיבלו הציונים הכלליים 12 קולות, המזרחי - 59, רשימת ארץ-ישראל העובדת - 99 ומפלגת המדינה 64 קולות. בבחירות לוועד הקהילה שנתקיימו ב- 1928 קיבלו הציונים 3 מאנדאטים. ליד הארגונים הציוניים הוקם ב- 1927 חוג דראמאטי והכנסות מהצגותיו הוקדשו אף למתן עזרה לנזקקים (קמחא דפסחא וכיו"ב). בית-ספר עברי משלים, ולו בניין משלו, נפתח ברוזדול עם תום מלחמת-העולם הראשונה, והוא המשיך בפעולתו עד ל- 1939, בבנין משלו. משפרצה המלחמה עברה העיירה במחצית השניה של ספטמבר 1939 לידי הסובייטים. לאחר-מכן זרמו לעיירה מאות פליטים מאיזורי פולין המערביים, וכך עלה מספר היהודים ברוזדול לכ- 2,500. על קורות היישוב היהודי בר, בתקופת השלטון הסובייטי, ואחר כך, החל ביוני 1941 - בכובש הגרמני, אין בידנו אלא ידיעות מקוטעות בלבד. ביוני 1942 היה מספר היהודים ברוזדול 1,639 נפש. כן יודעים אנו כי יהודי רוזדול הועסקו על-ידי הגרמנים במנסרות המקומיות ובאיסוף חפצים משומשים וסמרטוטים וקנייתם. היישוב היהודי ברוזדול חוסל בספטמבר 1942. בימים 4- 5 בספטמבר היתה אקציית-החיסול. ניהלו אותה אנשי האס. אס. שהגיעו מחודורוב הסמוכה. רובם של יהודי רוזדול הועברו במשאיות, או הולכו ברגל, אל תחנת-הרכבת בחודורוב, ומשם שולחו הכול אל מחנה-ההשמדה בבלז'ץ. ברוזדול נשאר רק קומץ יהודים, אפשר שהיו מועסקים על-ידי הגרמנים. ב- 30.9.1942 הועברו כולם לסטרי, כנראה, למחנה-העבודה שהיה שם. באוקטובר שבו מסטרי לרוזדול כ- 150 איש: לא ידוע אם ברחו מן המחנה ושבו בחשאי, או שנשלחו בפקודת שלטונות-המחנה חזרה לרוזדול, לשם עבודה כלשהי שכן אכן עוד ישבו ברוזדול כמה חודשים מספר יהודים ועבדו אצל הגרמנים, ביניהם קבוצת אוספי הסמרטוטים. קבוצה זו הוצאה להורג ב- 4.2.1943, ואפשר שאז חוסלו גם שאר היהודים המועסקים ברוזדול. שרדו רק ארבעה מיהודי המקום, שהתחבאו במשך המלחמה ביערות הסביבה