ה' ניסן ה'תשפ"ב

רוסוש ROSSOSZ

 

ישוב עירוני בפולין
מחוז: לובלין
נפה: ביאלה פודלאסקה
אזור: מחוזות לובלין קיילצה

תולדות הקהילה:
 

ר' נזכרת לראשונה בתעודות מן המאה ה-16 ככפר פרטי של בני אצולה. לקראת סוף המאה הוענקו לה זכויות עיר והיתר לקיים שוק שבועי ושני ירידים שנתיים, והיישוב התפתח ושגשג. תקופת הצמיחה נקטעה באחת עם פרוץ מלחמות השוודים, בשנות ה-50 של המאה ה-17. השוודים החריבו את ר' כליל, רק 30 בתים נותרו לפליטה, וגם אלה עלו באש ברובם בשרפה גדולה בשנת 1755. לאחר חלוקתה השלישית של פולין, ב-1795, עברה ר' וסביבתה לריבונותה של פרוסיה, ומאז החל בעיירה תהליך של שיקום. בשנת 1807 צורפה ר' ל"נסיכות ורשה" שכונן נפוליאון, וב-1815 נכללה במלכות פולין הקונגרסאית. גם בתקופת מלכות פולין היא נשארה קטנה באוכלוסייתה ונחשלת בכלכלתה. ב-1870 נשלל מר' מעמד העיר. ב-1919, עם כינונה של מדינת פולין העצמאית, הוענק לה מעמד של יישוב עירוני והיא היתה כפופה לעיר הנפה ויטלה פודלאסקה.
אין לנו מידע על המועד שבו התיישבו בר' היהודים הראשונים. משערים שמשפחות אחדות ישבו שם עוד בשלהי המאה ה-18. פרנסתן היתה ממסחר זעיר וממלאכה. באמצע המאה ה-19 הוקם במקום בית-כנסת מעץ. לקראת סוף המאה ה-19 גדל מספר היהודים במקום וחל גיוון מה בתעסוקותיהם. כמה מהם ייסדו מפעלי תעשייה זעירים - מלבנה, טחנת-קמח ומנסרה.
גם בתום מלחמת העולם הראשונה שמרו היהודים על פרנסותיהם המסורתיות - מסחר זעיר ומלאכה. בשנת 1928 ייסדו "קופת גמילות חסרים", שסייעה לחנוונים ולבעלי מלאכה בהלוואות ללא ריבית.
הקהילה המקומית, שעד אז היתה מסופחת לקהילת ביאלה פודלאסקה, זכתה בתום המלחמה למעמד עצמאי. בתקופה זו פיתחו יהודי ר' פעילות ציבורית וציונית, אמנם מוגבלת בהיקפה. בשנות ה-20 היו ביישוב קבוצות קטנות של "המזרחי" ושל "הציונים הכלליים", ולידן כמה תנועות נוער. לקראת סוף שנות ה-20 התארגן במקום גם סניף "אגודת ישראל".
בשנות ה-30 הורע מצבם הכלכלי של יהודי ר', לנוכח החרם הכלכלי שהכריזו האנטישמים על עסקיהם והתחרות הגוברת עם חנויות ובתי-מלאכה של נוצרים, שבתקופה זו נכנסו לפלח השוק שהיה קודם לכן בידי היהודים. רבים יצאו לחפש את מזלם ופרנסתם בערים גדולות, ולקראת סוף שנות ה-30 נותרו בר' רק 70 משפחות יהודיות
 

בימי מלחמת העולם השנייה

שלושה שבועות לאחר פרוץ המלחמה, בספטמבר 1939, נכבשה ר' בידי הצבא האדום. ואולם כעבור זמן קצר נאלצו הסובייטים לפנותה ולסגת אל מעבר לקווי הסכם מולוטוב-ריבנטרופ, ור' נפלה בידי הגרמנים.
ימים אחדים אחרי בואם, בנובמבר 1939, אספו הגרמנים את כל הגברים היהודים מבני 16 ומעלה בבית-המדרש, למפקד ולרישום לעבודת כפייה. בתום המפקד הרסו הגרמנים את בית-המדרש וחיללו את ארון הקודש ואת ספרי התורה. האירוע הזה, שהיה מלווה במעשי אלימות והתעללויות, הניע כמה וכמה מיהודי המקום להימלט אל אזור השליטה של הסובייטים במזרחה של פולין. בר' נותרו פחות מ-200 יהודים. עד 1942 התנהלו חייהם בשגרה מסוימת, ללא אירועים יוצאי דופן ומבלי שהוטלו עליהם גזרות קיצוניות. גטו לא הוקם בר', והיהודים יכלו להמשיך ולעבוד לפרנסתם ולהתגורר בבתיהם.
על אחריתם של יהודי ר' אין לנו מידע. על-פי המשוער, גורשו בקיץ 1942 יחד עם יהודים מכפרים ומעיירות סמוכות, למחנה ההשמדה סוביבור.