ו' ניסן ה'תשפ"ב

ריחוואל RYCHWAL

 

ישוב עירוני בפולין
מחוז: לודז'
נפה: קונין
אזור: לודז' והגליל
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-1,121

·  יהודים בשנת 1941: כ-350

·  יהודים לאחר השואה: כ-10

תולדות הקהילה:
 

ישוב עירוני בנפת קונין. ראשיתה של הקהילה היהודית בריחוואל במאה ה- 18. ב- 1764 נמצאו בין 24 ראשי משפחות: חייט - 1, פרוון - 1, קצב - 1, מלמד - 1, ושמש - 1. בשנים שבין 1823- 1862 אסרו השלטונות הרוסיים על היהודים להתישב בריחוואל בשל קרבתה אל הגבול. עיקר פרנסתם של יהודי המקום היה במסחר זעיר ובמלאכה. סוחרים יהודים מכרו בסביבה אריגים וקנו תבואות, פירות, עופות ועורות - וסיפקו מוצרים אלה למרכזים עירוניים סמוכים. בשלהי המאה ה- 19 ועד 1939 בלטו בין בעלי מלאכה יהודים חייטים, סנדלרים וספרים. בין שתי מלחמות עולם היו בריחוואל בית כנסת אחד ובית מדרש. כן נמצאו במקום קופת גמילות חסד וחברת לינת הצדק שסייעה בעיקר לחולים במצוקה.
מיד עם כיבוש העיר ב- 3.9.1939 נצטוו היהודים להתרכז בכיכר השוק, שם החלו הגרמנים להתעלל בהם. במשך שעות היה על היהודים לעמוד ללא תנועה ובידיים מורמות. כל מי שהפר פקודה זו הוכה קשות. כן הוטלה על הקהילה קונטריבוציה ובמסגרתה נדרשו לספק כמות מסויימת של זהב. ב- 12.9.1939 נאספו על ידי הגרמנים כל היהודים הקשישים כשהם עטופים בטליתות, הושבו על האדמה באחד הרחובות ומרטו את זקניהם. יום יום נשלחו קבוצות יהודים לעבודת כפייה בעיירה ולעתים הובלו למקומות מרוחקים. בחודשים נובמבר ודצמבר 1939 גורשו רוב יהודי ריחוואל לגרודז'ייץ. קבוצת צעירים יהודיים נשארה עדיין בריחוואל ובספטמבר 1940 שולחו 40 מאחרוני בני הקהילה לקלצ'ב הסמוכה. בגרודז'ייץ הוקם כעין "גיטו כפרי". מגורשי ריחוואל יחד עם יהודי הסביבה שרוכזו שם, התגוררו בתנאים קשים בגרנות אצל האכרים. היהודים לא היו מנותקים מן האוכלוסיה הפולנית והועסקו בעבודות שדה ובמלאכה. כדי להתגבר על מצוקת הרעב היו יוצאים בלילות ומשתדלים להשיג מזון. באוקטובר 1941 נלקחו כל יושבי "הגיטו הכפרי" בגרודז'ייץ ליערות ליד קאז'ימייז' ביסקופי ונרצחו שם ביריות- וביניהם גם יהודי ריחוואל.
יש המעריכים כי אחרי השואה נותרו בחיים כ- 10 איש מקהילת ריחוואל בפרוץ מלחמת העולם ה-II.