צייפיילוב CIEPIELOW

היישוב בצ' קיים משנת 1585. אדמותיו היו שייכות לאציל מרצין קזנובסקי, שקיבל אותן בירושה על סמך פריווילגיה מן המלך ויגמונט השלישי. הפריווילגיה התירה גם את הקמתה של אגודת בעלי מלאכה מקומית. באמצע המאה ה-17 עברו האדמות לבעלות אצילים ממשפחת דנהוף, ולאחר מכן למשפחת קז'צבסקי.
יהודי צ' התפרנסו מרוכלות וממסחר דעיר בכפרי הסביבה וגם ממלאכה. בסוף המאה ה-91 הוקם בצ' בית-כנסת מעץ.
בימי מלחמת העולם השנייה גדלה האוכלוסייה היהודית בצ' ל-600 נפש בערך, עם בואם של יהודים מכפרים ומעיירות שבסביבה, שכן בשנות המלחמה הראשונות לא נפגעה פרנסת היהודים והם המשיכו לחיות בתנאים סבירים ולא סבלו הרבה מידי שלטונות הכיבוש. בדצמבר 1941 הוכנסו יהודי צ' לגטו, אך היה זה גטו פתוח והיהודים יכלו לצאת ממנו בשעות היום לעבודה וכדי לקנות מזון. באוקטובר 1942 הגיעו לעיירה אנשי ס"ס, שהורו ליהודים לפנות את בתיהם ולהתרכז בכיכר השוק. מתוך הנאספים הוצאו בערך 50 צעירים וצעירות ונשלחו למחנה הענודה דמבלין-סטווה. שאר היהודים פונו לעיירה טרלוב ומשם גורשו יחד עם יהודי המקום להשמדה בטרבלינקה. רק יהודים יחידים הצליחו להסתתר אצל שכנים פולנים וניצלו מן הגירוש. בדצמבר 1942 ביצעו הגרמנים פעולות עונשין נגד מסתירי יהודים בצ' ובכפרים סמוכים. הם הציתו אש בבתי החשודים בסיוע ליהודים, ויותר מ-20 פולנים נשרפו חיים בבתיהם.