צ'יסנה CISNA

כפר בהרי הקארפאטים, בגבול בין פולין וסלובקיה. ב- 1921 גרו בצ'יסנה 118 יהודים; מספרם בפרוץ במלחמת-העולם השנייה היה כ- 150. בימי השלטון הסובייטי (ספטמבר 1939 - יוני 1941) שלא כבשאר היישובים באזור לא עברו על יהודי צ'יסנה תמורות. רק משפרצה המלחמה בין גרמניה לבין ברית-המועצות וצ'יסנה נכבשה על-ידי הגרמנים, התחילו רדיפות היהודים, ההתנכלויות וההתעללויות. רכוש היהודים נשדד בהשתתפות פעילה של התושבים הנוצרים. היהודים נחטפו לעבודות קשות ומשפילות. בימים הנוראים ובחג הסוכות של תש"ב נאסר על היהודים להדליק נרות ולהתפלל בציבור. טליתות וספרי-קודש הועלו באש. הגרמנים אילצו את, היהודים לשעשע את האספסוף: להתפלל לראווה, לשיר ולרקוד ברחוב. בפקודת השלטונות המקומיים הוקם בצ'יסנה יודנראט, אך לא ידוע לנו דבר על הרכבו ופעילותו. היישוב היהודי הקטן בצ'יסנה התקיים בתקופת הכיבוש הנאצי קרוב לשנה. ב- 20.6.1942 הוציאו הגרמנים והאוקראינים את היהודים מבתיהם, והובילום ללסקו הקרובה, שהיה בה גיטו. יהודים חלשים וזקנים שבשל כוחם נורו בדרך. בלסקו היה גורלם של המגורשים מצ'יסנה כגורל האוכלוסייה המקומית: בימים 8.9.1942- 9 גורשו הכול אל המחנה זאסלאוויה, שם רוכזו אלפי יהודים מכל האיזור קודם להשמדתם, אם על-ידי הוצאות להורג ואם על-ידי שילוח למחנה-המוות בבלז'ץ.