ציצוב CYCOW

צ' נזכרת לראשונה בשנת 1767 ככפר בבעלות משפחת אצולה פולנית. היישוב לא התפתח גם במאות ה-19 וה-20. בשנת 1921 היו בצ' 852 נפשות, מהם 181 יהודים. על-פי אורח חייהם ועיסוקיהם היו היהודים היסוד העירוני ביישוב. רובם מצאו את פרנסתם כחנוונים, סוחרים זעירים ורוכלים בכפרי הסביבה, וכבעלי מלאכה. היהודים היו מאורגנים בקהילה ובראשה עמד ועד בן 8 חברים. בבחירות לוועד שהתקיימו בשנת 1931 נבחרו מועמדים של "אגודת ישראל", חסידי אלכסנדר, בעלי המלאכה ו"המזרחי" - שניים מכל רשימה, ומכאן ניתן ללמוד על זיקתם לדת ולמסורת של בני הקהילה וגם על פעילות ציונית. ואכן, בבחירות לקונגרס הציוני הי"ז (בשנת 1931) היו בב' 31 בוחרים שרכשו את ה"שקל" הציוני. בצ' לא היה רב אלא רק שוחט, שהיה פוסק גם בענייני כשרות ובשאר ענייני הלכה ובימים הנוראים שימש חזן.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הגיעו לצ' יהודים מערים אחרות בסביבה כדי למצוא בה מחסה מהפצצות הגרמנים, ומספר היהודים במקום עלה ל-465. בספטמבר 1939 נכבשה צ' בידי הגרמנים, וכבר בימים הראשונים לכיבוש גויסו יהודים רבים לעבודות כפייה. 52 צעירים יהודים הועסקו בחקלאות אצל איכרי הסביבה.
ביוני 1942 היתה בצ' אקציה וכל היהודים שולחו למחנה ההשמדה סוביבור. רוב אלה שהסתתרו נתפסו ונרצחו במקום בידי אנשי ס"ס. רק יחידים מצאו מקלט אצל פולנים. איכר פולני מן הכפר פלוצ'ין שהסתיר יהודים, סטניסלאב סוריש, נתפס והוצא להורג.