פודבוז' PODBUZ

כפר המרוחק מבוריסלאב ב- 16 ק"מ. עד לחלוקתה של פולין ב- 1772 השתייך לאחוזות המלך. במחצית השנייה למאה ה- 19 הוקמה בפודבוז' מנסרה מונעת בקיטור, ותפוקתה 18,000 ממ"ע עצים בשנה, כן היו בפודבוז' מלבנה ומפעל לייצור פאראפין. בין שתי מלחמות-העולם שימש פודבוז' מקום קייט לתושבי בוריסלאב ודרוהוביץ. היהודים ישבו בפודבוז' כבר במאה ה- 19; ב- 1880 הגיע מספרם ל- 206 נפש, מתוך 1,461 כלל התושבים. היישוב היהודי לא גדל במרוצת הזמן; ב- 1921 מנה 206 נפשות מתוך 2,188 כלל האוכלוסיה. עיסוקם של יהודי פודבוז' בפונדקאות, מסחר זעיר ומלאכה. ב- 1928 התפרנסו 2 משפחות יהודיות על החקלאות, וברשותן 45 דונאם אדמה, 2 ראשי- בקר ו- 13 עופות. בעונת הקייט מצאו יהודי המקום מקור פרנסה בשירותים, שהגישו לקייטנים. תחילה היו יהודי פודבוז' מסונפים לקהילת סאמבור ואחר- כך, כנראה, לקהילת בוריסלאב. בתקופה שבין שתי המלחמות כיהן כרב או כמו"ץ בפודבוז' ר' חיים-נח שפירא. במקום היה שו"ב וכן בית-תפילה בציבור. הניסיון לארגן קופת גמ"ח ב- 1929 לא עלה יפה, וב- 1934 נמסר על סגירתה של קופה זו. לאחר גזירת השחיטה ב- 1937 הרשו השלטונות לקיים בפודבוז' רק איטליז כשר אחד. ביישוב קטן זה התארגן חוג ציוני כבר ב- 1902. בתום מלחמת-העולם הראשונה הוקם ארגון ציוני על שם תיאודור הרצל. ארגון זה ריכז סביבו כמעט את כל יהודי המקום. לידו אורגנו קורסים לעברית ולידיעת ארץ-ישראל. בבחירות לסיים הפולני ב- 1928 הצביעו 53 איש (כמעט כל בעלי זכות ההצבעה) בעד הרשימה הציונית. בנוסף לארגון זה התקיימו במקום לסירוגין סניף התאחדות- פועלי ציון, קן של הנוער הציוני ושל גורדוניה. בבחירות לקונגרס הציוני ב- 1931 קיבלו הציונים הכלליים 7 קולות ואילו ההתאחדות - 28 קולות. באיזור הכפרי פודבוז', הכולל את הכפר פודבוז' וכן את הכפרים הסמוכים חיו ערב פרוץ מלחמת-העולם השנייה כ- 370 יהודים. על גורלם בתקופת המלחמה קיימות ידיעות אחדות בלבד. על פיהן, פברואר 1942 גרו בכפר פודבוז' 199 יהודים, ובאפריל של אותה שנה ישבו בכל איזור כפרי זה 325 יהודים. כל אוכלוסיה יהודית זו נצטוותה בתחילת אוגוסט 1942 על-ידי הגרמנים לעקור לגיטו-בוריסלאב