תרומות
פוהוסט זהורודסקי POHOST ZAHORODZKI
עיירה בפולין
אזור: ווהלין ופוליסיה
אוכלוסיה:
אזור: ווהלין ופוליסיה
אוכלוסיה:
- בשנת 1941: כ-748
- יהודים בשנת 1941: כ-530
תולדות הקהילה:
טקסט 1
טקסט 1
בתקופת השלטון הסווייטי, בשנים 1939- 1941, הוגלתה לפנים רוסיה רק משפחה אחת. בימים האחרונים של יוני, לאחר שהחלה מלחמת ברית-המועצות-גרמניה, נכבשה העיירה בידי הגרמנים. אלה החרימו מן היהודים את דברי הערך, אילצו אותם לשאת אות הכר מיוחד וחייבו את כל הגברים והנשים לצאת לעבודות כפייה. בי"ז באב תש"א (10 באוגוסט 1941) נלקחו 120 גברים ונרצחו בידי יחידת אס"אס. בערך בחודש נובמבר 1941 נשלחו כל הגברים שנותרו, מגיל 14 ומעלה, לעבודה במחנה הנצביץ'. כעבור 9 חודשים ברחו רובם חזרה לפוהוסט זהורודסקי ונקלעו לתוך אקציית החיסול שנערכה בעיירה. בפוהוסט זהורודסקי היה גטו לא מגודר. בין 3 ל- 4 משפחות הצטופפו בחדר אחד. בשבת, ב' באלול תש"ב (15 באוגוסט 1942) הוקף הגטו משמרות ותושביו רוכזו, הובלו לבורות ונרצחו. עשרות ברחו ליערות. מבורחים אלה נוצרה עם הזמן קבוצת פרטיזנים בת 21 לוחמים בפיקודו של דוד בוברוב. הם רכשו נשק ועסקו בחבלות בקווי הטלפון ובמסילת-הברזל. מאוחר יותר הצטרפו ליחידות הפרטיזנים הסווייטיות ולחמו במסגרת הגדוד על שם כגנוביץ' בחטיבה הפינסקאית שבפיקוד קומרוב.
עיירה עתיקת יומין על שפת אגם פוהוסט. פוהוסט זהורודסקי היתה רכוש הנסיכים דרוצקי-לובצקי ונכללה בנפת פינסק שבווייבודיות בריסק. בזמן הקיסרות הרוסית נכללה בפלך מינסק ובין שתי מלחמות העולם - בנפת לונינייץ שבמחוז פולסיה.
היישוב היהודי בפוהוסט זהורודסקי הוא צעיר והחל כנראה בתחילת המאה ה- 19. בראשית שנות השמונים של המאה היו בה 408 תושבים, רובם חקלאים. העירוניים המעטים היו יהודים שעסקו במסחר זעיר ובסחר דגים שהועלו מן האגם. כשהפכה פוהוסט זהורודסקי להיות מרכז לכפרי הסביבה גדל מספר היהודים ועם הזמן הם היוו בערך %70 מתושבי העיירה. החל משנת 1900 כיהן בפוהוסט זהורודסקי הרב שמואל דוד לרמן. רוב יהודי פוהוסט זהורודסקי היו מחסידי סטולין. במלחמת העולם הראשונה נכבשה העיירה בידי הגרמנים. למשך זמן נעצרה החזית בקרבת העיירה.
בימי השלטון הפולני הפעילו יהודים טחנת-קמח ומנסרה. במקום הוקמה קופת גמ"ח שסייעה לסוחרים הזעירים ולבעלי-המלאכה. בפוהוסט זהורודסקי נפתח בית-ספר עברי בשם "תבונה", שסונף לרשת "תרבות". בשנת 1927 נוסד במקום תלמוד-תורה. בפוהוסט זהורודסקי פעלה ספרייה ציבורית ולידה התקיים חוג חובבים לדרמה. באוקטובר 1929 היתה במקום שריפה גדולה ובה עלו באש 22 בניינים, ביניהם בניין בית-הספר העברי, בניין התלמוד-תורה ובית-הכנסת הגדול. בפוהוסט זהורודסקי פעל קן של "השומר הצעיר" ובו 65 חניכים. בשנות השלושים פעלו כאן גם קן של "בית"ר" וסניף של "החלוץ".
היישוב היהודי בפוהוסט זהורודסקי הוא צעיר והחל כנראה בתחילת המאה ה- 19. בראשית שנות השמונים של המאה היו בה 408 תושבים, רובם חקלאים. העירוניים המעטים היו יהודים שעסקו במסחר זעיר ובסחר דגים שהועלו מן האגם. כשהפכה פוהוסט זהורודסקי להיות מרכז לכפרי הסביבה גדל מספר היהודים ועם הזמן הם היוו בערך %70 מתושבי העיירה. החל משנת 1900 כיהן בפוהוסט זהורודסקי הרב שמואל דוד לרמן. רוב יהודי פוהוסט זהורודסקי היו מחסידי סטולין. במלחמת העולם הראשונה נכבשה העיירה בידי הגרמנים. למשך זמן נעצרה החזית בקרבת העיירה.
בימי השלטון הפולני הפעילו יהודים טחנת-קמח ומנסרה. במקום הוקמה קופת גמ"ח שסייעה לסוחרים הזעירים ולבעלי-המלאכה. בפוהוסט זהורודסקי נפתח בית-ספר עברי בשם "תבונה", שסונף לרשת "תרבות". בשנת 1927 נוסד במקום תלמוד-תורה. בפוהוסט זהורודסקי פעלה ספרייה ציבורית ולידה התקיים חוג חובבים לדרמה. באוקטובר 1929 היתה במקום שריפה גדולה ובה עלו באש 22 בניינים, ביניהם בניין בית-הספר העברי, בניין התלמוד-תורה ובית-הכנסת הגדול. בפוהוסט זהורודסקי פעל קן של "השומר הצעיר" ובו 65 חניכים. בשנות השלושים פעלו כאן גם קן של "בית"ר" וסניף של "החלוץ".