ה' ניסן ה'תשפ"ב

וולשטין WOLSZTYN

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עיר בפולין
מחוז: פוזנן
נפה: וולשטין
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-4,800

·  יהודים בשנת 1941: כ-18

תולדות הקהילה:
 

ו' נזכרת לראשונה ברשימת ערי ממלכת פולין משנת 1423. ב-1458 קיבלה מעמד של עיר על-פי החוקה המגדבורגית. כעבור שנים אחדות פרצה בו' דלקה גדולה, אבל ב-1469 כבר שוקמה בעזרתם של בעלי העיר וגם מעמדה העירוני אושר מחדש. גם בשנים 1548 , 1611 ו-1634 חזרו ונשנו השרפות הגדולות בו'. בעלי העיר, שביקשו לשקמה ולהרבות את אוכלוסייתה, הבטיחו ב- 1530 למתיישבים חדשים חופש הדת, עד מהרה נענו להזמנה גרמנים פרוטסטנטים, שנרדפו במולדתם, וגם יהודים ובני דתות אחרות, שפיתחו את כלכלתה. עד המאה ה-18 התקיימו בו' 11 ירידים שנתיים, שהענף המרכזי בהם היה המסחר בצמר.
ב-1709 פקדה את ו' מגפת דבר קשה שנספו בה 1,400 בני-אדם, ובשנת 1728 פרצה בה דלקה גדולה נוספת שכילתה את רוב בתי העיירה. תהליך השיקום היה איטי מאוד ונמשך עד סוף המאה ה-18. בשנת 1793 עם הסיפוח לפרוסיה, נערך בו' מפקד אוכלוסין שעל-פיו ישבו בה 1,416 תושבים ובהם 561 יהודים. על-פי נתוני המפקד היו אז בו' 60 סנדלרים, 31 מבשלי בירה, 24 סוחרים, 22 מזקקי יי"ש, 11 טוחנים, 4 כורכי ספרים (יהודים), עושה כפתורים אחד (יהודי), וכמה בעלי מקצועות אחרים, במשך כמה עשורים ידעה העיר הפוגה מן הדלקות והמגפות, אבל ב-1810 פרצה בה שרפה גדולה נוספת שכילתה גם, את בתי-התפילה בעיר - שתי כנסיות ובית-הכנסת הישן. עבודות השיקום נמשכו עד 1835 ושלטונות פרוסיה התקינו אז בו' מערכת מים וביוב מודרנית. הוקמו גם כמה בתי-חרושת חדשים - לסריגה, לייצור לבנים ומפעל גדול למוצרי חלב. כך החל תיעושה של ו'. גם המסחר, בעיקר בתבואה ובנעליים, התפתח במרוצת המאה ה-19 ובעיר התקיימו 5 ירידים שנתיים. באותה העת לערך נוסדו בג' 3 בתי-ספר יסודיים ובית-ספר תיכון ריאלי, 3 בתי-חולים, והיה בה גם בית-מרקחת גדול.
בתום מלחמת העולם הראשונה הוחזרה ו' לפולין. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם נמשך תהליך התיעוש ; בעיירה נוסדו מפעל לייצור יין, מבשלת בירה ובית- מטבחיים.
בו' התגורר ועבד חוקר השחפת הנודע רוברט קוך, ובזכותו התפרסמה העיר בעולם.
על-פי העדויות שבידינו התיישבו היהודים הראשונים בו' בשנת 1530, עם פרסום ההכרזה על חופש הדת. ואולם הדלקות התכופות והמגפות הניעו רבים מהם לעזוב את העיר, ורק בסוף המאה ה-18, כשו' סופחה לפרוסיה, חזרו יהודים להתיישב בה והתארגנו לקהילה. כבר בשנה הראשונה לשלטונה של פרוסיה מנתה הקהילה 561 נפשות, כמעט שליש מכלל התושבים.
יהודי ו' התפרנסו בעיקר מן המסחר ; מקצתם היו סוחרי תבואה גדולים, ורבים אחרים סחרו בנעליים ובסחורות אחרות. מקצתם היו בעלי מלאכה. ברשימה מן המאה ה- 18 נזכרים 4 כורכי ספרים יהודים ועושה כפתורים אחד. היהודים מילאו תפקיד פעיל בירידים השנתיים שהתקיימו בו'.
בשרפה של 1810 עלה באש בית-הכנסת וליהודי ו' לא נותר מקום ראוי לקיים בו תפילה בציבור. אחרי 1815, כשו' הוחזרה לפרוסיה, נאספו תרומות לבניית בית-כנסת חדש וגם הממשלה תרמה 8,000 טאלר לאותה מטרה, הבנייה הסתיימה ב-1842 ובית-הכנסת החדש נחנך ברוב עם.
בשנת 1841 עלה על כס הרבנות בו' רב בעל תואר אוניברסיטאי, ד"ר הירשפלד, שנבחר ברוב של 119 קולות כנגד 6. השפעתו על בני הקהילה היתה רבה.
במחצית השנייה של המאה ה-19 גברה בקרב יהודי ו' היציאה לערים גדולות וההגירה, בעיקר בקרב הצעירים ובעלי ההשכלה. מגמה זו התחזקה עוד בתום מלחמת העולם הראשונה, כשו' הוחזרה לפולין. ב-1931 נותרו בה רק 64 יהודים, ורובם הגדול עזבו את העיר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.
ו' נכבשה על-ידי הגרמנים בימים הראשונים למלחמה. היהודים האחרונים בעיר, 18 במספר, נרדפו כשאר אחיהם באזור, ועד סוף 1939 גורשו כולם לגנרל-גוברנמן.