ה' ניסן ה'תשפ"ב

ויילקיה אוצ'י WIELKIE OCZY

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עיר בפולין
מחוז: לבוב
נפה: יאבורוב
אזור: גאליציה המזרחית
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ- 1,550

·  יהודים בשנת 1941: כ-487

תולדות הקהילה:
 

ויילקיה אוצ'י נוסדה כעיר פרטית ב- 1671. היא קיבלה זכויות יסוד לפי החוק המאגדבורגי. נקבעו בה 3 ירידים בשנה ויום שוק אחד בשבוע. לידה הקים בעל העיר מבצר, שהגן על תושביה מפני פלישות. נראה שהיהודים היו בין תושביה הראשונים של העיירה. במחצית השנייה של המאה ה- 18 היתה קהילת ויילקיה אוצ'י קהילה חשובה, וכיהן בה ברבנות ר' מרדכי בן שמואל מקוטנו, בעל "שער המלך". כשהותר ליהודי גאליציה לרכוש קרקעות, התיישבו בויילקיה אוצ'י משפחות אחדות של יהודים, שהתפרנסו מעבודת-אדמה. ב- 1928 היו בויילקיה אוצ'י 7 משפחות של איכרים יהודים, וברשותם כ- 600 דונאם וכן 220 דונאם בחכירה. במשק החי שהקימו היו 9 סוסים ו- 38 ראשי בקר, אולם רוב יהודי העיירה התפרנסו ממסחר זעיר ומעגלונות. עם תחילת ההגירה לארצות-הברית בסוף המאה ה- 19 היגרו לא מעטים מבני העיירה מעבר לים. יש לציין שרבים מהם לא שכחו את עיר-מולדתם, ואחד מהם, אליהו גודפריב, שהתעשר בארצות-הברית, היה מבקר בשנות ה- 20 כל שנה בעיירתו ותורם כסף רב ליהודי המקום ולמוסדותיהם. ב- 1927 נבנה מחדש בכספו של עשיר זה בית-הכנסת, שנהרס כנראה במלחמת-העולם הראשונה. מרבני ויילקיה אוצ'י בדורות אחרונים ידועים לנו: ר' נפתלי-מנחם הארציק, שישב בה לפני 1860. ר' יעקב תאומים ב"ר אפרים, שכיהן ברבנות בשנות ה- 60 של המאה ה- 19, הוא עבר ממנה לכהן ברבנות בטארנוגרוד וקולומיאה. בסוף המאה ה- 19 עלה על כס הרבנות ר' נפתלי-הרץ ב"ר משה תאומים, בעל "שער נפתלי". קודם לכן היה רבה של דלאטין. רבה האחרון של ויילקיה אוצ'י היה בנו של ר' נפתלי ב"ר יונה תאומים. ההסתדרות הציונית הוקמה בויילקיה אוצ'י באמצע שנות ה- 20. בבחירות לקונגרסים הציוניים היו אנשי המזרחי המרובים ביותר ואחריהם הציונים הכלליים וההתאחדות. היחסים בין יהודי המקום לבין האוכלוסיה האוקראינית לא היו תקינים. כך, למשל, בעת הדליקה שכילתה ב- 1866 15 בתים של יהודים בזזו השכנים הנוצרים את רכוש הנשרפים. ביולי 1910 פרץ בויילקיה אוצ'י פוגרום בהסתת הכומר האוקראיני. בפוגרום זה הוכו רבים מיהודי המקום. הז'אנדרמריה הצליחה אך בקושי להשתלט על המצב ולהגן על היהודים. אחרי פרוץ המלחמה בספטמבר 1939 מצאו בויילקיה אוצ'י מקלט כמה עשרות פליטים יהודים ממערב-פולין. מספר היהודים באותה תקופה הגיע כדי 700 נפש. בתקופה הסובייטית (1939- 1941) היו מספר יהודים פעילים במוסדות עירוניים. אחדים מהם הצליחו לברוח לברית-המועצות אחרי פלישת הגרמנים ב- 22.6.1941. בתחילת יולי 1941, עם כיבוש המקום על-ידי הגרמנים, פרעו האוקראינים פרעות ביהודים והיו כמה קרבנות בנפש. עבודת-כפייה וגזל הרכוש היו מנת חלקם של יהודי ויילקיה אוצ'י בקיץ ובסתיו 1941. באותה תקופה גורשו לויילקיה אוצ'י משפחות יהודיות מכפרי הסביבה וביניהם מקובילניצה. בסוף 1941 הועברה קבוצת יהודים מויילקיה אוצ'י ליאבורוב. בסוף מאי 1942 אספו הגרמנים והמשטרה האוקראינית את כל היהודים בכיכר השוק, ואחרי סלקציה גורשו רוב בני הקהילה ליאבורוב. קבוצה אחת של מגורשים שולחה למחנה יאנובסקה בלבוב. בנובמבר 1942 נלקחו אחרוני יהודי ויילקיה אוצ'י לקראקובייץ, בדצמבר הועברו משם ליאבורוב וחילקו את גורל בני קהילה זו. ויילקיה אוצ'י הוכרזה "יודנריין"