תרומות
ויסוקי דליטא WYSOKIE LITEWSKIE
עיירה בפולין
אזור: ווהלין ופוליסיה
כביש בריסק-ביאליסטוק
אוכלוסיה:
· בשנת 1941: כ-2,395
· יהודים בשנת 1941: כ-1,994
תולדות הקהילה:
אין בידינו ידיעות על ראשיתו של היישוב ו"ד. הידיעות הראשונות עליו הן משנת 1511. ו"ד היתה עיירה פרטית והשתייכה מראשית המאה ה-18 לנסיכים ספייהה. אלה בנו כאן ארמון יפה, מנזר ובית-חולים. במחצית הראשונה של המאה ה-19 נודעה ו"ד ביריד השנתי שלה, שהתחיל ב-25 ביולי ונמשך שבועיים. בו"ד התנהל סחר גדול בסוסים ובבקר. בימי השלטון הרוסי השתייכה ו"ד לנפת בריסק, שבפלך גרודנה. יש לשער, שיהודים ישבו כאן החל מאמצע המאה ה-16, שכן בית-הכנסת הישן הבנוי לבנים נבנה בשנת 1607. הוא חודש בשנת 1827. בשנת שפ"ג (1623) נזכרת ו"ד כקהילה הכפופה לקהילה הראשית בריסק. שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 1626, נזכר חוב שוועד מדינת ליטא חייב לקהילת ו"ד, בסך כ"ד שוק ליטאי (1,460 גרושים ליטאיים). באותם ימים היה זה סכום גדול למדי. בחג הסוכות שנת ת"ה (22-25 באוקטובר 1644) פרצו פורעים לבית-הכנסת בו"ד, היכו את המתפללים 3 מהם נפצעו קשה, שדדו עטרת כסף מספר תורה ותכשיטי נשים ואיימו לרצוח את כל יהודי העיירה. כעבור כמה שנים, ב-20 בספטמכר 1663, התנכל הכומר הקתולי אנדז'י טרוזשניצקי לשלושה יהודים, אליעזר, יצחק בן אהרון ופסח רוהאצקי, והאשים אותם שהם התנפלו על אנשי הכנסייה והצילו מידיהם גנב. בט"ז באדר תי"א (1651) התקיימה בו"ד התוועדות של ועד מדינת ליטא, שעסק בגביית ה"סכומות" - הסכומים שנדרשו לתשלום מסי הממלכה. בשנת 1657 נבנה בית- כנסת שני מלבנים. בית-כנסת זה חודש בשנת 1850. בשנת תכ"ב (1662) נזכרת ו"ד ברשימת הקהילות הכפופות לבריסק בגין תשלום ה"סכום" למסי הממלכה. בשנת 1702 שילמה קהילת ו"ד, יחד עם שכנתה קהילת ראסנה, סכום של 358 גרוש זהובים מס גולגולת. זה היה סכום נכבד ושני לאחר הסכום ששילמה קהילת בריסק. כעבור 3 שנים, בשנת 1705, שילמה קהילת ו"ד מס גולגולת בסך 700 זהובים. עוד בסוף המאה ה-19 היה במקום פנקס הקהל שהרישום הראשון בו היה משנת 1710 . בבית-הכנסת הישן נשתמרו מגן לספר תורה משנת 1750 ופרוכת משנת 1781. בשנת 1757 נבנה במקום בית-תפילה ובשנת 1780 נוסדה חברא-קדישא והוחל ברישום בפנקם החברה. בבית- הקברות הישן היו מצבות קדומות, אך הרוסות. במאה ה-19 גדלה אוכלוסייתה היהודית של ו"ד עד שבמחצית השנייה של המאה היו היהודים רוב התושבים (%80 בערך). בידי היהודים היה רוב המסחר. בעיירה היו מבשלת יי"ש שפעלה על קיטור, מבשלת בירה ושלוש טחנות קמח שהונעו בכוח המים. בשנת 1853 נפתח תלמוד-תורה ובשנות ה-90 למדו בו 40 תלמידים. בשנת 1886 נפתח בית-ספר עממי יהודי (רוסי) ובו 50 תלמידים. בעיירה היה בית-חולים יהודי. שלוש שריפות גדולות, שפרצו בשנים 1889,1884 ו-1904, פגעו קשה בתושבי ו"ד ובמיוחד ביהודים. אחד הרבנים שכיהנו ברבנות בו"ד במאה ה-19 (כנראה באמצע המאה) היה ר' יהודה לייב משה הלוי, מחבר ספר שו"ת בשם "סערות תימן" (בתחילת המאה ה-20 עדיין היה הספר בכתב יד).
בעת מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1915, כבשו הגרמנים את ו"ד והם החזיקו במקום עד שנת 1918. בתקופה זו הוקם בית-יתומים, שהוחזק ונתמך בידי הוועד האמריקאי. לאחר כינון השלטון הפולני נפתח, כנראה בתחילה שנות העשרים, בית-ספר ששפת ההוראה בו היתה יידיש בשנת 1929, מאחר שלא הצליח להשלים את בניית הבניין שנועד לו, פלש בית-הספר לבניין בית היתומים. בשל כך פרץ ויכוח חריף שהכיא להתערבות השלטונות הפולניים בשנת 1927 ביקשו חברי מועצת העיר היהודים להפוך או התלמוד-תורה לבית-ספר דתי מודרני ונעזרו בכך ברב המקום, ר' יצחק אהרון זילברפרב. בין בית-ספר זה ובין המוסד היידי התנהלה תחרות על התלמידים וגם על קבלת סיוע ממועצת העיר. בשנת 1928 לא ניתן סיוע כלל ושני המוסדות עמדו לפני סכנת סגירה. בשנת 1929 נפתחו ספרייה ציבורית כללית ביוזמת ועדה של מועצת העיר שהיו בה שני יהודים. בספרייה היו גם ספרים ועיתונים ביידיש.
בו"ד פעלו איגוד של סוחרים ואיגוד של בעלי-מלאכה. היתה גם פעילות של ה"בונד" ושל מפלגות ציוניות, כגון : הציונים הכלליים, ה"מזרחי" ו"פועלי ציון". תוצאות הבחירות לקונגרסים הציוניים השונים היו כדלהלן : לקונגרס הט"ז (1929): הציונים הכלליים קיבלו 71 קולות: פועלי ציון - 39 ; המזרחי - 58. לקונגרס הכ' (1937) קיבלו הציונים הכלליים 24 קולות ; המזרחי - 51; ארץ-ישראל העובדת - 183. לקונגרס הכ"א (1939) קיבלו הציונים הכלליים 36 קולות ; המזרחי - 66 ; ארץ-ישראל העובדת - 231.
בגלל קרבת הגבול נכנסו הגרמנים לעיירה כבר ב-22 ביוני 1941. ו"ד צורפה למחוז ביאליסטוק. ממעט המידע שהגיע לידינו ניתן ללמוד, שהיה בו"ד גטו סגור. קבוצות נוער יהודיות היו מאורגנות ומזוינות לקראת יציאה ליערות. ב-2 בנובמבר 1942 נערך חיסול יהודי ו"ד וצעירים רבים ברחו ליערות.