ויסוקיה WYSOKIE

עיירה בפולין
מחוז: לובלין
נפה: קרסניסטב
אזור: מחוזות לובלין קיילצה
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ- 1,041

·  יהודים בשנת 1941: כ- 285

תולדות הקהילה:
 

ו' נזכרת לראשונה בשנת 1417, עת הוקמה בה כנסייה קתולית, וכנראה גם הוענקו לה זכויות עיר. רבים מתושביה עסקו במלאכה לסוגיה ובעיקר בחייטות ובסנדלרות. בשנת היו בו' 19 בעלי מלאכה למקצועותיהם. בימי פלישת השוודים הראשונה (באמצע המאה ה-17) והשנייה (בתחילת המאה ה-18) נגרם לעיר הרס וחורבן, ורק במאה ה-19 נבנתה מחדש ואוכלוסייתה החלה לצמוח. לצד בתי-מלאכה הוקמו אז בו' גם כמה מפעלים קטנים לעיבוד עורות ומשרפות יי"ש.
באמצע המאה ה-18 כבר ישבו בו' כמה עשרות יהודים - בעיקר סוחרים זעירים ופונדקאים. העירונים הנוצרים, שביקשו למנוע את גידולו של היישוב היהודי בעיירה, השיגו מן המלך במחצית השנייה של אותה המאה פריווילגיה "דה נין טולרנדיס יודאיס" (דהיינו איסור ישיבת יהודים במקום). ואולם גם אחר-כך עוד נותרו בעיירה יהודים, ובמחצית הראשונה של המאה ה-19 גדל מספרם. רובם התפרנסו ממסחר זעיר וממלאכה.בתום מלחמת העולם הראשונה התמעטו היהודים בו' וחלקם היחסי באוכלוסייה ירד מ-56% ב-1895 ל-27.3% בשנת 1921. מקורות פרנסתם נשארו כמימים ימימה מסחר זעיר ומלאכה. השפל הכלכלי שפקד את פולין בשנים הראשונות שאחרי המלחמה פגע קשה בפרנסתם. בד-בבד גברה התחרות עם פולנים שחדרו לענפי הפרנסה היהודיים המסורתיים, המסחר והמלאכה, ואף התארגנו בקואופרטיווים. בשנות ה-30, עם התגברות האנטישמיות בכל פולין, נוסף על כל אלה גם חרם כלכלי אנטי-יהודי.
בשנת 1926 נתבעו לדין רבים מיהודי ו', משום שבתיהם נבנו על מגרשים שהיו שייכים לנוצרים והוחכרו להם למשך מאה שנה בלבד. משפקע המועד נדרשו היהודים להחזיר את הקרקע לבעליה. הצירים היהודים בסיים הפולני ועמם כמה מן הצירים הפולנים התערבו בפרשה זו ונראה שבסופו של דבר בוטלו התביעות.
בו' לא קמה מעולם קהילה עצמאית והיהודים היו כפופים לקהילת קוסניסטב (ע"ע), שבבית-העלמין שלה גם קברו את מתיהם. גם בית-כנסת לא היה בו', ובימי שבת ומועד התכנסו היהודים לתפילה בציבור בבית פרטי. במקום היה בית-מדרש קטן ובו למדו הילדים אצל מלמד דרדקי. אלה מביניהם שרצו להמשיך בלימודיהם נאלצו לעבור לעיר גדולה יותר באזור.
אזור ו' נכבש בידי הגרמנים באמצע ספטמבר 1939, אבל כעבור שבועיים נסוגו מערבה על-פי הסכם מולוטוב-ריבנטרופ ובמקומם באו חיילי הצבא האדום. באוקטובר 1939, לאחר שנקבע קו הגבול הסופי בין אזור הכיבוש הגרמני בפולין לזה הסובייטי, נסוג הצבא האדום מזרחה והגרמנים חזרו לו'.
רק מעט מאוד ידוע לנו על גורלם של יהודי ו' המעטים תחת הכיבוש הגרמני. בין אם נשארו במקום ובין אם עברו לעיירות סמוכות, לא נחסך מהם הגורל שפקד את כל יהודי האזור. בסתיו 1942 גורשו רוב יהודי האזור דרך גטו איזבייה (ע"ע) למחנה ההשמדה בלז'ץ.
באביב 1942 הוקם בו' מחנה עבודה, ובמאי אותה שנה, משהחלו הגירושים למחנות השמדה מיישובים באזור, הובאו למחנה זה כ-002 יהודים מטורובין (ע"ע) ומיישובים סמוכים. יושבי המחנה שוכנו בשני בתים של כפריים מקומיים והועסקו בעבודות בנייה ושיפוצים בבתיהם של אנשי ממשל גרמנים. בסתיו 1942 חוסל מחנה העבודה ועובדיו היהודים שולחו גם הם דרך גטו איזביצה לבלז'ץ.