ד' ניסן ה'תשפ"ב

ז'ורומין ZUROMIN

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עיירה בפולין
מחוז: וארשה
נפה: שיירפץ
אזור: וארשה והגליל
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-3,962

·  יהודים בשנת 1941: כ-1,902

תולדות הקהילה:

תחילתו של היישוב ז'ורומין במאה ה- 13. בראשית המאה ה- 18 היה המקום בבעלותו של בן האצולה אנדז'יי זאמויסקי והתקיימו בו ירידים עונתיים. בשנת 1765 הוענק לז'ורומין מעמד עירוני שאושר בשנת 1768 בידי המלך סטאניסלאב אוגוסט פוניאטובסקי. העיירה נשרפה כמעט כליל עקב הדליקה שנפלה בה בשנת 1794. שיקומה של העיירה נמשך שנים מספר. לאחר חלוקתה השלישית של פולין בשנת 1795 היתה ז'ורומין תחת כיבוש פרוסיה. בשנת 1807 נכללה בנסיכות וארשה ומשנת 1815 עד מלחמת העולם הראשונה היתה בתחום מלכות פולין. בשנת 1867 נספו רבים מתושבי העיירה במגפת החולירע שפרצה באיזור. בזמן מלחמת העולם הראשונה נכבשה ז'ורומין בידי יחידות הצבא הגרמני ואלה החזיקו בה משנת 1915 עד שנסוגו בשנת 1918. אין בידינו ידיעות מדויקות על תחילת היישוב היהודי בז'ורומין. מגורי יהודים בז'ורומין אינם מוזכרים לפני ראשית המאה ה- 19. בשנות השישים של אותה מאה היתה במקום קהילה מאורגנת. בעיירה היו בית כנסת ובית מדרש. ראשוני המתיישבים היהודיים בז'ורומין עסקו במסחר, בייצוא תבואות וסוסים לדאנציג, ומשגדל היישוב עסקו המפרנסים היהודיים גם במסחר זעיר ובמלאכה. היו ביניהם חייטים, תפרים, סנדלרים ורצענים. בבעלותן של מספר משפחות היו גם בית בורסקי וטחנת קמח. גם בתקופה שבין שתי מלחמות העולם המשיכו יהודי ז'ורומין להתפרנס ממסחר וממלאכה והאמידים התפרנסו ממסחר בתבואה. בסיוע הג'וינט הוקמה מחדש "קופת גמילות חסדים", שחדלה לפעול בשנות מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1927 נתנה קופת גמ"ח 220 הלוואות לנזקקים בז'ורומין. כאמור, היתה בז'ורומין באמצע המאה ה- 19 קהילה מאורגנת. מן הרבנים ששירתו בקהילה ידועים לנו ר' משה צ'ייחאנובר (שכיהן בשנים 1880- 1912), ר' מאיר צ'ייחאנובר (נפטר בשנת 1925) ור' בן-ציון בלומברג, רבה האחרון של ז'ורומין, שזמן מה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה עבר לקהילת דובז'ין ע"נ דרוונצה. לאחר מלחמת העולם הראשונה התקיימו בז'ורומין סניפים של "פועלי ציון", הציונים הכלליים ו"המזרחי" (סניף זה הוקם בשנת 1921). בשנת 1919 הוקמה בז'ורומין אגודת נוער ציוני בשם "צעירי ציון". הקן של "הנוער הציוני" הוקם בעיירה בשנת 1935. על יחסי הכוחות בין התנועות הציוניות השונות בז'ורומין ניתן ללמוד מתוצאות הבחירות לקונגרס הציוני ה- 20 שנערכו בשנת 1937. "הציונים הכלליים" זכו ב- 50 קולות, "הליגה למען ארץ-ישראל העובדת" - ב- 46 קולות, "מפלגת המדינה" - ב- 46 קולות ו"המזרחי" - ב- 26 קולות. מן המפלגות הלא-ציוניות היו בז'ורומין סניף של "אגודת ישראל", שרוב חבריו היו מחסידי גור ואלכסנדר, וסניף של ה"בונד". עד לתקופה שבין שתי מלחמות העולם שלט בקרב יהודי ז'ורומין ההווי המסורתי-דתי. החרדים היו הרוב בוועד הקהילה. בבחירות שהתקיימו לאחר מכן היו גם לציונים ולאנשי ה"בונד" נציגים בוועד הקהילה. יחידות הצבא הגרמני נכנסו לז'ורומין בראשית ספטמבר 1939. כפי שנהגו במקומות אחרים פתחו הגרמנים גם בז'ורומין במעשי התעללות שונים ביהודים. עם סיפוח האיזור לרייך גורשו היהודים מז'ורומין. על גורלם של מגורשי ז'ורומין אין לנו ידיעות מפורטות. כנראה, שגורלם היה כגורל יהודי נפת שיירפץ.