תרומות
ז'יילון Zielun
ישוב עירוני בפולין
מחוז: וארשה
נפה: מלאווה
אזור: וארשה והגליל
אוכלוסיה:
· בשנת 1941: כ-839
· יהודים בשנת 1941: כ-366
תולדות הקהילה:
ז'יילון מוזכרת בתעודות משנת 1578 כיישוב כפרי השוכן ליד הגבול בין פולין לפרוסיה. היישוב התפתח יפה ובשנת 1778 קיבל מידי מלך פולין סטניסלב אוגוסט פוניאטובסקי את הפריווילגיה לקיים שווקים וירידים, ואלה הצטיינו בסחר בתבואה ובבקר. ז'יילון מעולם לא זכתה למעמד של עיר. מעמדה לאחר שנת 1864 היה של יישוב עירוני בלבד והיא היתה כפופה למלאווה. במאה ה- 19 התיישבו בה משפחות יהודיות אחדות והללו עסקו במסחר ובמלאכה. מספרם הלך וגדל לקראת סוף המאה ההיא וביוזמתם ובבעלותם הוקמו במקום מלבנה קטנה, טחנת קמח ומנסרה. בתקופה זו זכתה קהילת ז'יילון, שהשתייכה תחילה למלאווה, למעמד עצמאי והחלה להעסיק רב משלה. אחד הרבנים הראשונים בז'יילון הידוע לנו היה ר' משה טשרנאווער, שכיהן במקום בין השנים 1867- 1871. מרבני המקום שבאו אחריו ידועים שמותיהם של ר' אברהם זונאבענד, שכיהן בשנים 1886- 1896, ור' צבי הרצברג, שכיהן בעשור הראשון של המאה ה- 20. כבר בראשית המאה ה- 20 נאספו בז'יילון תרומות למטרות ציוניות. בשנת 1919 נוסד סניף של "צעירי ציון". בשנות ה- 20 פעלו שם סניפים של "המזרחי", "התאחדות" והציונים הכלליים. בשנת 1926 נוסד סניף של הרוויזיוניסטים. ליד הארגונים האלה התקיימו קבוצות נוער ציוניות. בבחירות לקונגרסים הציוניים השתתפו כ- 50 שוקלים והקולות נחלקו בין הציונים הכלליים (סיעת "עת לבנות"), "המזרחי", הרוויזיוניסטים, "הליגה למען ארץ-ישראל העובדת" והנוער הציוני. "אגודת ישראל" התארגנה במקום בשנות ה- 20 הראשונות. מצבם של יהודי ז'יילון הלך ורע בשנות ה- 30. משפחות רבות עזבו את המקום ועברו לערים גדולות יותר ובמקום נותרו רק שישים משפחות. הקהילה נתקלה בקשיים כספיים. יהודי ז'יילון נפגעו קשה מן החרם הכלכלי ומהקמת חנויות ובתי מלאכה של הנוצרים, שהתחרו בבתי העסק הבינוניים והזעירים של היהודים. כמה חנויות של יהודים נסגרו, מספר החנויות של היהודים פחת והלך והופצה תעמולה לא להזדקק לשירותים של בעלי מלאכה יהודים. אז נוסדה קופת "גמילות חסדים" וזו סייעה לסוחרים ובעלי המלאכה הזעירים באשראי ללא ריבית. אין בידינו ידיעות מפורטות על גורלם של יהודי ז'יילון בתקופת השואה. ידוע רק זאת, שבסוף אוקטובר או בנובמבר 1941 גורשו יהודי ז'יילון, כ- 130 במספר, לגטו מלאווה. גורלם היה כגורלם של היהודים שם.