זלוטניקי ZLOTNIKI

כפר בפולין
מחוז: טארנופול
נפה: פודהאיצה
אזור: גאליציה המזרחית
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ- 2,134

·  יהודים בשנת 1941: כ- 114

תולדות הקהילה:
כללי

זלוטניקי מוזכרת בפעם הראשונה בתעודות מ- 1469. בהיותה באיזור-הספר של פולין, פקדו אותה מראשית קיומה פלישות ומלחמות שעברו על האיזור עד סוף המאה ה- 18. הידיעות הראשונות על יהודים בזלוטניקי הן מ- 1553. נראה שהיישוב היהודי בזלוטניקי, מראשית קיומה ועד סוף המאה ה- 18, לא היה רצוף, וכשהמקום חרב, בטל ממילא גם הוא. ב- 1890 נחשבה זלוטניקי לכפר והיו בכפר זה 349 בתים, שבהם גרו 1960 תושבים, מהם 225 יהודים. היהודים עסקו אז בפרנסות עירוניות ביישוב כפרי, כלומר במסחר ובמלאכה. במלחמת-העולם הראשונה נטשו רבים מיהודי זלוטניקי את המקום. בגמר המלחמה היו במקום ב- 1921, 2,134 תושבים, ובתוכם רק 114 יהודים. מרבני זלוטניקי ידועים לנו הר' פישל מלך, שישב בה בשלהי המאה ה- 19; ר' צבי הירש הכהן שווארץ, שישב בה בשנות ה- 20 של המאה ה- 20, ור' מנחם-מנדל מונד, שהיה רבה האחרון של הקהילה. בין שתי מלחמות-העולם פעלו בזלוטניקי סניפי מפלגות ציוניות: הציונים הכלליים שזכו בבחירות לקונגרס הציוני ה- 17 ב- 16 קולות, ההתאחדות ב- 23 והרביזיוניסטים ב- 19 קולות. הנוער התארגן באיגוד ציוני "התקוה". בשנות ה- 30 של המאה ה- 20 התארגן חוג לדראמה. זמן קצר התקיימו בזלוטניקי קורסים לעברית, וכשהמורה עלתה לארץ ישראל פסקו הלימודים. על גורל היישוב היהודי הכפרי הזה במלחמת-העולם השנייה חסרים לנו נתונים. אפשר שיהודי זלוטניקי נפלו קרבן לפוגרום מידי האוקראינים זמן קצר לאחר נסיגתם של השלטונות והצבא הסובייטים מן האיזור, בסוף יוני 1941. אם בכל זאת נשארו עדיין יהודים במקום יש להניח שהם הושמדו על ידי הכובש הנאצי, כנראה ב- 1942. בסתיו של אותה שנה יהודי זלוטניקי או שנרצחו במקום, או שגורשו לעיירה פודהאיצה הסמוכה