ד' ניסן ה'תשפ"ב

ז'פייניק סצ'יז'בסקי RZEPIENNIK STRZYZEWSKI

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עיירה בפולין
מחוז: קראקוב
נפה: גורליצה
אזור: גאליציה המערבית ושלזיה
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-1,802

·  יהודים בשנת 1941: כ-244

תולדות הקהילה:

במאה ה- 16 היתה ז'פייניק סצ'יז'בסקי כפר מלכותי זעיר. יש להניח שמעמד של עיר ניתן לה בסוף המאה ה- 18 או בתחילת המאה ה- 19. בשנות השמונים למאה ה- 19 היתה עיירה קטנה ובה 1,718 תושבים, מהם 264 יהודים. ב- 1921 היו בז'פייניק סצ'יז'בסקי 1,802 תושבים, מהם 224 יהודים. התושבים הפולנים עסקו בחקלאות ואילו היהודים במסחר ובמלאכה. במקום היתה טחנת-קמח. מסוף המאה.ה- 18 התקיימו בז'פייניק סצ'יז'בסקי ירידים שבהם סחרו בעיקר בצמר, פשתן ובדים. הקהילה הקטנה בז'פייניק סצ'יז'בסקי חלשה גם על יהודי היישובים הסמוכים, ז'פייניק ביסקופי וז'פייניק מארצ'ישובסקי שבהם ישבו ב- 1921 כ- 40 יהודים. בשנות השמונים למאה ה- 19 כיהן כרב המקום ר' קופל ברנר. כבכל ערי הסביבה, כן בז'פייניק סצ'יז'בסקי היה בנובמבר 1918 פוגרום, וכמה יהודים נפצעו קשה. כנראה שבעקבות מלחמת-העולם ה- 1 והפוגרומים עזבו את העיירה מקצת מיהודיה. בשנות העשרים של המאה ה- 20 ניסתה הקהילה הקטנה בעזרת הג'וינט לשקם את כלכלתה. ב- 1929 נוסדה קופת "גמילות- חסדים" ובה 22 חברים; בשנים 1929- 1930 ניתנו מטעמה 45 הלוואות ובשנים 1930- 1931 עלה מספרם של הלווים מן הקופה ל- 106. סך כל ההלוואות הגיע ל- 8,500 זלוטי. מלבדקופת גמ"ח קיימו יהודי המקום חברת "לינת-צדק". באותה תקופה נסתמנה בז'פייניק סצ'יז'בסקי פעילות של חוגים ציוניים. במקום היה קן "עקיבא". בבחירות לקונגרס הציוני ב- 1935 קיבלה רשימת "המזרחי" 14 קולות מכלל 16 הבוחרים. ז'פייניק סצ'יז'בסקי נכבשה בידי הצבא הגרמני בתחילת ספטמבר 1939. במקום עצמו וביישובים שמסביבו גרו אז כ- 300 יהודים. באוגוסט 1941 באו לז'פייניק סצ'יז'בסקי כמה עשרות יהודים שגורשו מגורליצה; כנראה שגם יהודים מן הכפרים הסמוכים הועברו לשם. בסוף 1941 הוקם במקום גיטו אשר חוסל ב- 9 באוגוסט 1942. ליהודים נאמר, שעליהם לעבור למקום- מגורים אחר ואף הותר להם לקחת חפצים אישיים ומזון במשקל של 25 ק"ג. מבין היהודים שהתייצבו לגירוש נבחרו כ- 30 גברים צעירים, והללו שולחו למחנה-העבודה בפלאשוב. השאר, רובם זקנים, נשים וילדים, הועברו ליער "דומברי" שליד ז'פייניק ביסקופי, ושם נורו למוות בידי אנשי הז'אנדארמריה הגרמנית שבאו מיאסלו ומגורליצה. בקבר-אחים ב"דומברי" נקברובאותו יום 364 איש. לאחר השחרור הוקמה במקום מצבה.