תרומות
חוז'לה CHORZELE
עיר בפולין
מחוז: וארשה
נפה: פשאסניש
אזור: וארשה והגליל
אוכלוסיה:
· בשנת 1941: כ-2,454
· יהודים בשנת 1941: כ-928
תולדות הקהילה:
בעת מלחה"ע ה - I
הידיעה הראשונה על חוז'לה נמסרה בתעודה משנת 1472. חוז'לה קיבלה מעמד של עיר מלכותית בשנת 1542. בהיותה שוכנת על הגבול בין פולין ופרוסיה שימשה מקום מעבר לסחר בין שתי המדינות. באמצע המאה ה- 17, בעקבות ההרס שגרמו מלחמות השוודים, התחילה העיר לרדת ואיבדה את חשיבותה ומעמדה. זכויות העיר שלה חודשו בשנים האחרונות שלפני חלוקתה של פולין בשנת 1772. העיירה שכנה בתוך יערות גדולים והתפתחותה בתקופת מלכות פולין (משנת 1815) היתה כרוכה בכריתת עצים ובהשטתם למקומות שבהם נזקקו לעץ. במחצית השנייה של המאה ה- 19 התחילה להתפתח בחוז'לה תעשיית אריגים זעירה והוקמו בה טחנות קמח ומבשלת בירה. אלא שלתעשייה זו לא היה משקל בחיי הכלכלה של העיירה. לעומת זאת השפיעה סלילת קו הרכבת דרך חוז'לה , לקראת סופה של המאה ה- 19, על התפתחותה הכלכלית והעיירה היתה מאז למרכז מסחרי חשוב. בשנת 1898 עלתה העיר באש ושיקום הריסותיה נמשך עד תום מלחמת העולם הראשונה. בעת המלחמה עוד גדל ההרס שחוללו הגרמנים, שכבשו את העיר בשנת 1915 ושהו בה עד תום המלחמה. במאה ה- 18 התקיים בעיר יישוב יהודי קטן והוא גדל במאה ה- 19. בתקופה זו החלו בעיירה, כאמור, פעולות תיעוש ראשונות ואלה הגדילו גם את אפשרויות המסחר והמלאכה, תחומים שהיו אז בעיקר בידי יהודים. המסחר עם פרוסיה, הגלוי והבלתי לגאלי, היה כולו בידי היהודים. משפחות אחדות התפרנסו מחכירת האגמים שבסביבה ומסחר דגים. בין בעלי המלאכה היהודיים בלטו החייטים והסנדלרים ואחדים עסקו במקצוע הבורסקאות. בשלהי המאה ה- 19 ובראשית המאה ה- 20 היו יהודים בין מארגני הייצור התעשייתי בחוז'לה . בידי היהודים היו המנסרה ומלבנה. הקהילה היהודית בחוז'לה התארגנה במחצית השנייה של המאה ה- 19. אז הוקם בית הכנסת וקודש בית העלמין; כמו כן התארגנה "חברה קדישא". על פריחתה של הקהילה בתקופה זו העיד בניין בית הכנסת, שהיה אחת הדוגמאות החשובות ביותר של בתי כנסת בנויי עץ שהקימו היהודים בפולין. בשנת 1905 שיפצו היהודים את בית הכנסת והוסיפו לו חלקים בנויים אבן, כגון הקיר המפריד את עזרת הנשים ואגף בקומת הקרקע. לקראת סוף המאה ה- 19 הוקמו בחוז'לה שני בתי מדרש. הרב הראשון בחוז'לה ששמו ידוע לנו היה ר' דוד ויינגרטן( כיהן בשנת 1855 בערך). בין השנים 1860- 1868 כיהן במקום ר' יוסף לווינשטיין. בין השנים 1897- 1899 שירת בקודש ר' יהודה לייב קובלסקי. הוא ייסד במקום ישיבה שלמדו בה כ- 200 בחורים מערי הסביבה ואפילו מערים רחוקות יותר. ר' יהודה לייב עבר מחוז'לה לוולוצלאבק ובשנות ה- 20 נבחר להיות ציר בסיים הפולני. הוא היה אחד ממנהיגי "המזרחי" הדגולים בפולין. במקומו בא ר' ש' רוזנשטרויך. הוא כיהן בתפקיד רב העיר בין השנים 1901- 1912. אחריו בא ר' חיים מרדכי ברונרוט. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר הרב ברונרוט לווארשה ואחר כך כיהן כמה שנים בקהילת צ'ייחאנוב. בסוף ימיו היה רב ואב"ד בתל-אביב. בשנת 1916 התמנה לרב בחוז'לה ר' מרדכי חיים סוקולובר. הוא המשיך לכהן עד שנת 1937. כמקובל בזמנים ההם היו בחוז'לה חדרים פרטיים, שבהם למדו רוב ילדי ישראל. רק לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה הוקם במקום בית-ספר עברי ובו שתי כיתות. במחצית השנייה של המאה ה- 19 פשטה גם בחוז'לה החסידות לזרמיה השונים. בקרב החסידים בלטו חסידי גור, אלכסנדר, נובומינסק וסוחאצ'ב. בשנת 1900 קם בחוז'לה החוג הציוני הראשון בשם "אהבת ציון". כ- 50 איש הצטרפו אליו, אולם החוג בוטל בשנת 1904 בלחץ השלטונות ומפני שרבים מחבריו עזבו ועברו למקומות אחרים. הפעילות הציונית התחדשה רק לאחר שנת 1915, לאחר שקיבלו הארגונים הפוליטיים והתרבותיים רשות לפעול מידי שלטונות הכיבוש הגרמני. באותו זמן פעלה בעיר גם קבוצה של חברי ה"בונד" שנוסדה בשנת 1905. חבריה נרדפו בידי השלטון הרוסי ופעילותה היתה בלתי לגאלית עד ימי הכיבוש הגרמני. בתקופה שבין 1914- 1918 סבלו היהודים בחוז'לה סבל רב. מיד עם כניסת הגרמנים לעיר, בשנת 1915, החלו איכרים מכפרי הסביבה לפרוע ביהודים ולשדוד את חנויותיהם ובתיהם. במקום השתרר מחסור במצרכי מזון. כתוצאה מכך נמלטו יהודים רבים מן העיר. הנשארים במקום סבלו קשה ורבים מהם נותרו ללא אמצעים לקיום ונזקקו לסיוע הקהילה. על מנת להקל על המצב נוסדו האגודות "לינת הצדק", שתמכה בעניים ובבני משפחותיהם, "ביקור חולים", שטיפלה בעניים חולים, ו"תומכי עניים", שדאגה בייחוד לאספקת עצים לעניים בחורף. במקום נפתח מטבח עממי ובו חילקו חינם מנות מזון לנצרכים. על אף ההרס והתנאים החומריים הקשים פתח הכיבוש הגרמני אפשרויות פעולה בפני המפלגות הפוליטיות והארגונים החברתיים; אז התחדשה גם הפעילות הציונית במקום. בשנת 1916 נוסדו סניפי "המזרחי" ו"צעירי המזרחי". בשנת 1917 נוסדה הסתדרות "צעירי ציון". בשנת 1918 התארגן סניף "אגודת ישראל". כמו-כן התרחבה הפעילות החברתית והתרבותית של קבוצות חברי ה"בונד" ו"פועלי ציון".
לאחר שנכנסו לחוז'לה יחידות הצבא הפולני החלו החיילים להתעלל ביהודים ושדדו מכל הבא ליד. בזמן מלחמת פולין וברית המועצות כבש הצבא האדום את חוז'לה לזמן קצר והעיירה עברה מיד ליד. בקרב שניטש בסביבות חוז'לה בין הצבא האדום לצבא הפולני נפצעו 12 יהודים תושבי חוז'לה . כשחזר הצבא הפולני וכבש את חוז'לה שוב פרעו החיילים הפולניים ביהודים בתואנה שהללו שיתפו פעולה עם הבולשוויקים וירו לעבר החיילים הפולניים שהסתערו על העיירה. בפרעות אלה נרצח יהודי אחד ועשרה נפצעו. החיילים לא נמנעו גם ממעשי ביזה ושדדו דירות וחנויות של יהודים. המועצה היהודית המקומית שהתארגנה אד הוק מחתה נמרצות אצל השלטונות ואף בסיים בווארשה הגישו הצירים היהודיים שאילתה מפורטת בנושא זה. בעקבות זאת פסקו מעשי האלימות, אולם לא פסקה החרדה בקרב היהודים. רק לאט לאט החלו החיים לחזור למסלולם, אולם עוד זמן רב נותרו במקום עקבות אירועי המלחמה והקרב בין הפולנים לבולשוויקים. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם המשיכו יהודי חוז'לה להתקיים על אותם עיסוקים שעסקו בהם מכבר, היינו, מסחר, תעשייה זעירה ומלאכה. מספר יהודים התפרנסו מרוכלות בכפרי הסביבה. ענף ההלבשה היה הגדול בעיסוקים ואחריו בא ענף המזון. בין בעלי המלאכה בלטו החייטים, הסנדלרים, הכובענים והפחחים. מצבם הכלכלי של היהודים היה קשה. היהודים נאלצו להתחרות בקואופרטיבים של הפולנים שהוקמו בשנות ה- 20. כמו-כן נפגעו היהודים מניסיונות האנטישמים להחרים את המסחר היהודי. המצב הכלכלי החמור נמשך עד מלחמת העולם השנייה. הציבור היהודי כחוז'לה הגיב על הקשיים בארגון מוסדות כלכליים, שנועדו להקל מעט את הקשיים שגרם תהליך ההתרוששות של היהודים. בשנים הראשונות שלאחר המלחמה בא הג'וינט לעזרת היהודים בחוז'לה . בשנת 1928 נוסד בנק קואופרטיבי, שהעניק לסוחרים ולבעלי המלאכה אשראי בריבית נמוכה. גם הבנק הוקם בתמיכתו של הג'וינט. קופת גמילות חסדים שנוסדה כבר בשנות המלחמה הרחיבה את פעולתה וסייעה לנזקקים באשראי ללא ריבית. הקהילה הושיטה עזרה לדלים ביותר. חברת "לינת הצדק" הרחיבה את פעולותיה המסורתיות ובשיתוף עם חברת "ביקור חולים" הושיטה עזרה רפואית חינם לנזקקים. כפי שאירע ביישובים יהודיים אחרים בפול בתקופה שבין שתי המלחמות, התעוררות בחיים החברתיים והפוליטיים ובחיי התרבות. מלבד הסתדרות הציונים הכלליים, שנוסדה בחוז'לה לפני מלחמת העולם הראשונה, פעלו בתקופה זו "המזרחי", "פועלי ציון" והרוויזיוניסטים, שהתארגנו במקום בשנת 1927. מלבדם התקיימו בחוז'לה ארגוני הנוער הציוני לזרמיהם השונים ולידם פעלו מועדונים, חוגי ספורט וספריות קטנות. לארגונים אחדים היו חוות הכשרה בסביבה. בחוז'לה פעלו סניפים של "אגודת ישראל", שהתארגנו עוד בימי מלחמת העולם הראשונה, ושל ה"בונד", שבשנות ה- 30 גברה פעילותו. בין המלחמות כיהן בחוז'לה ר' מרדכי חיים סוקולובר, שעלה על כס הרבנות בחוז'לה עוד בשנת 1916. אחרי פטירתו בשנת 1937 תפס את מקומו חתנו ר' מרדכי פיינצווייג. הרב פיינצווייג נספה בשואה. לבית-הספר העברי (נוסד בשנת 1919) נוספו בשנות ה- 20 שתי כיתות. אבל בשנת 1930 ביטלו השלטונות את ההסדר הקיים לפיו עברו התלמידים החל מכיתה ה' לבית-הספר הפולני הממלכתי, ומעתה צורפו כל הכיתות של בית-הספר העברי לבית-הספר הפולני. בהנהלת הקהילה התחרו על השלטון הציונים ואנשי "אגודת ישראל". במועצת העירייה ישבו 4 חברים יהודיים. בשנות ה- 30 הלכה וגברה האנטישמיות בחוז'לה . עוד קודם לכן, בשנת 1927, ניפצו האנטישמים את השמשות בבניין בית הכנסת. בשנת 1934 התנפלו בריונים על קיבוץ ההכשרה של "צעירי המזרחי" ועשו בו הרס רב. בשנת 1937 הוצבו לפני חנויותיהם של היהודים משמרות כדי למנוע את כניסתם של קונים לא-יהודיים. עם התגברות פעולות החרם, בשנים 1937- 1938, נסגרו כ- 20 חנויות של יהודים ובמקומם נפתחו בתי עסק ובתי מלאכה בבעלות נוצרים ואלה התחרו עם בתי העסק הבינוניים והזעירים של היהודים.
אווירת המלחמה הורגשה בחוז'לה , ששכנה במרחק 1.5 ק"מ מן הגבול הפולני-גרמני, כבר באוגוסט 1939. ב- 25 באוגוסט נורו יריות מן הצד הגרמני לעבר פקידי תחנת המכס הפולנית שהיתה ליד הגבול. בעקבות המקרה הזה החלו כל תושבי חוז'לה לברוח בבהלה גדולה לכל עבר. רוב היהודים בעלי האמצעים עברו לגור בווארשה ובסביבתה (בסוף שנת 1939 נמצאו בווארשה כ- 300 מבני חוז'לה ), אחרים מצאו מקלט בפשאסניש, בקראסנושלץ, במאקוב מאזובייצקי, בצ'ייחאנוב ועוד. היו גם כאלה שהצליחו להימלט לאחר פרוץ המלחמה לשטחי ברית המועצות. רובם מצאו את מותם לאחר פלישת הגרמנים לברית המועצות ביוני 1941. הגרמנים נכנסו לחוז'לה כבר ביום הראשון של המלחמה. העיר היתה כמעט ריקה מתושביה - נותרו כה רק כמה פולנים ושלוש משפחות יהודיות. במשך השבוע הראשון של ספטמבר החלו לשוב הפולנים תושבי חוז'לה . רבים לקחו לעצמם את הרכוש שהשאירו אחריהם שכניהם היהודיים. אלה מבין היהודים שחזרו לאחר מספר שבועות מצאו את בתיהם ריקים מכל. ולמרות זאת היה המצב בחוז'לה , בהשוואה לעיירות אחרות, קל יותר, שכן היהודים לא התקשו למצוא כאן מקום מגורים ומצרכי מזון. לאט לאט התקבצו במקום כ- 130 יהודים. הם התגוררו בכל חלקי העיר, אבל הם היו חייבים להתייצב יום יום כמפקדת המשטרה הגרמנית ולהירשם. כל הגברים נלקחו לעבודות כפייה והועסקו בחטיבת עצים, בניקוי העיירה, בסלילת כביש מהיר ובהריסת בתים לאורך רחוב גראניצ'נה. בין היתר נהרסו שם בית הכנסת, בית המדרש, המקווה ובתים רבים של יהודים. על העובדים היהודיים פיקחו בעיקר ה"פולקסדויטשה" (גרמנים בני המקום). בדרך כלל לא קיבלו היהודים שכר תמורת עבודתם. רק החל מחודש יוני 1940 הורה ראש העיר החדש, שנתמנה על-ידי הגרמנים, לתת להם פיצוי חלקי בעד עבודתם. מתחילת המלחמה התקיימו היהודים בעיקר ממכירת חפציהם. אלא שהדבר נעשה קשה מיום ליום משום שהגרמנים החרימו מהם את דברי הערך, כלי עבודה, שמיכות פוך. עם הזמן נאסר על היהודים לערוך קניות בחנויות של פולנים ובמקום זאת נפתחה בשבילם חנות מכולת זעירה בבית פרטי ובה חולקו מצרכי מזון על-פי תלושים. בהתחלה היה על היהודים לשאת על בגדיהם טלאי צהוב עגול בקוטר של 10 ס"מ; לקראת סוף שנת 1939 הם חויבו לענוד "מגן דוד" צהוב ועליו המלה "Jude" (יהודי) בצד שמאל של החזה ועל הגב מצד ימין. סימן זה היה מקובל בכל "בצירק ציחנאו", שבו היתה כלולה חוז'לה . יש להניח, שבשנת l941 גורשו כל יהודי חוז'לה למאקוב מאזובייצקי ושם היה גורלם כגורל שאר יהודי המקום. בשנת 1939 מנתה הקהילה היהודית בחוז'לה כ- 1,000 איש. ראשוני היהודים מבני חוז'לה נרצחו עוד ב- 8 בספטמבר 1939 בעיירה קראסנושלץ, שם נורו בבית הכנסת בידי הגרמנים בין 41 ל- 85 איש, בני המקום ופליטים. גם בעיירה פשאסניש נרצחו כמה מיהודי חוז'לה . לפי עדות אחת נהרגו בחוז'לה עצמה 36 יהודים. בסך הכל הושמדו בידי הנאצים 219 משפחות יהודיות מחוז'לה . רוב היהודים מצאו את מותם בסוף 1942 בגטו מאקוב מאזובייצקי או במחנות השמדה. לאחר המלחמה לא נותר בחוז'לה כל זכר ליישוב היהודי שהיה קיים שם.