תרומות
פישצ'ץ PISZCZAC
עיירה בפולין
מחוז: לובלין
נפה: ביאלה פודלאסקה
אזור: מחוזות לובלין קיילצה
תולדות הקהילה:
פ' נזכרת לראשונה במאה ה-15 ככפר פרטי של בני אצולה. מאוחר יותר הוענקו לה זכויות עיר. הכנסייה המקומית, שנבנתה בשנת 1466, כמו גם רוב הבתים האחרים בעיירה, נהרסו באמצע המאה ה-17 בידי הפולשים השוודים. רק בסוף המאה ה-18 השתקמה פ' מן החורבן שהמיטה עליה המלחמה ההיא, ומאז גדלה והתפתחה באין מפריע עד מלחמת העולם הראשונה. ואולם עם פרוץ המלחמה שימשה במשך שנה ויותר זירת קרבות בין צבאות רוסיה וגרמניה וחרבה שוב. רבים מתושביה עובו או את העיירה ולא שבו אליה עוד.
יהודים תושבי פ' נזכרים לראשונה במחצית השנייה של המאה ה-18. בנתוני מפקר 1765 נכללו שלושה מפרנסים יהודים - חוכר, כליזמר ושמש - אך יש להניח שהיו יהודים נוספים, שהתפרנסו ברובם ממסחר זעיר וממלאכה. במחצית הראשונה של המאה ה-19 גדל מספר היהודים וחלקם באוכלוסייה המקומית. היהודים התגוררו במרכז העיירה, ואילו הנוצרים עברו במרוצת הזמן לפרברים ועסקו בעיקר בחקלאות. בימי המרד הפולני של 1863 הצטרפו גם יהודים בני פ' אל המורדים.
מבין רבני הקהילה במחצית השנייה של המאה ה-19 ידועים לנו בשמותיהם ר' ישראל איסר יעבץ ור' משה ב"ר יעקב יפה (משנת 1897).
בימי מלחמת העולם הראשונה פחת מספר היהודים בפ' אף יותר מזה של התושבים האחרים. הרוסים גירשו רבים מהם מן העיירה, משום ששכנה באזור החזית, והעבירו אותם לאזורים פנימיים של רוסיה. רק חלקם שבו בתום המלחמה לפ'.
בתקופה שבין שתי מלחמות העולם המשיכו יהודי פ' להתפרנס ממסחר זעיר ומלאכה ; אחדים מהם עסקו בסחר תבואה. בשנת 1927 נוסדה בעיירה "קופת גמילות חסדים", בסיועו של הג'וינט. בתקופה זו התנהלה בפ' פעילות ציונית ויהודית ערה. בשנות ה-20 ייסדו כמה מפלגות ציוניות וגם "אגודת ישראל" סניפים בעיירה, ובשנות ה-30 הראשונות נוספו על אלה סניפים של הרוויזיוניסטים ושל ה"בונד". המפלגות והתנועות הציוניות עסקו גם בפעילות תרבותית וחברתית. בשנת 1927 נפתחה בעיירה ספריה יהודית, ששימשה מקום מפגש לבני הנוער. בבניין הספרייה התקיימו גם חוגי ספרות, שיעורי עברית וכיו"ב. גם בתקופה זו לא היה בפ' בית-ספר יהודי. כנראה שהבנות למדו בבית-הספר הכללי, ואילו רוב הבנים המשיכו ללמוד בחדר המסורתי.
גם בפ', כבכל פולין, גברה בתקופה זו האנטישמיות והגיעה לשיאה בשנות ה-30 המאוחרות. ביולי 1937, ביום שוק בפ', פרצה קטטה בין יהודים לפולנים. כנופיות של בריונים הסתערו על בתים של יהודים וניפצו שמשות. המהומות שככו הודות להתערבותה של המשטרה.
הגרמנים נכנסו לפ' בראשונה ב-8 בספטמבר 1939; כעבור ימים אחדים פינו את מקומם ליחידות הצבא האדום, ואולם כעבור שבועיים לערך נסוגו גם הסובייטים לשטחים במזרח פולין, על-פי הסכם הגפולות שחתמו ביניהן גרמניה וברית-המועצות, והגרמנים שבו לעיירה. כ-500 יהודים - מקומיים ופליטים שנקלעו לפ' עם פרוץ המלחמה - נתלוו אל חיילי הצבא האדום בנסיגתם. עם שובם של הגרמנים לפ' נותרו שם רק כ-200 יהודים.
ב-15 באוקטובר 1939 העבירו הגרמנים לפ' עשרות משפחות יהודיות מכפרי הסביבה. בספטמבר 1940 חויבו גם יהודי פ' לענוד סרט זרוע שעליו מגן-דוד. הגרמנים כוננו בפ' יודנראט והטילו עליו לגייס עובדי כפייה. באביב 1941, לקראת פלישתה של גרמניה לברית-המועצות, גדלה מאוד הדרישה לעובדים. כ-700 יהודים מבחוץ הובאו אז לפ' והועסקו כעובדי כפייה בסביבותיה. בסוף קיץ 1941 אסרו הגרמנים על יהודי פ' לצאת מן העיירה, ומאז לא יכלו עוד לרכוש מזון מן האיכרים. הרעב והמחסור גברו מאור. אז גם אירע מקרה ראשון של רצח יהודים. ארבעה פיעלים נתפסו בשובם מעבודתם, הואשמו בשהייה בלתי חוקית מחוץ לעיירה ונורו למוות בחורשה סמוכה לפ'. במאי 1942 נדרש היודנראט לשלוח קבוצת עובדים לבניית. מסלולי נחיתה למטוסים בבסיס חיל האוויר הגרמני שהוקם במלאוויצ'ה, ליר ביאלה-פודלאסקה.
באוקטובר 1942 נקראו היהודים לפנות את בתיהם ולהיאסף בכיכר השוק. קבוצה לא גדולה של יהודים הופרדה ונשלחה לעבודה במיינדזיז'ץ פודלאסקי, יחד עם יהודים מכפרים סמוכים. כל האחרים הועלו על רכבות משא ומצאו את מותם במחנה המוות סוביבור. על הגירוש של יהודי פ' הופקדו שוטרים פולנים מקומיים בפיקודם של כמה שוטרים גרמנים מבחוץ.