תרומות
קאמיונקה סטרומילובה KAMIONKA-STRUMILOW
עיר בפולין
מחוז: טארנופול
נפה: קאמיונקה סטרומילובה
אזור: גאליציה המזרחית
אוכלוסיה:
· בשנת 1941: כ- 6,518
· יהודים בשנת 1941: כ- 3,283
· יהודים לאחר השואה: יחידים ניצלו
תולדות הקהילה:
הישוב היהודי מראשיתו
קאמיונקה סטרומילובה מוזכרת לראשונה כעיר ב- 1448. שמה הישן היה דימושין ואז הפכה בעליה מכפר לעיר. ב- 1509 אישר המלך את זכויות העיר על-פי החוק המאגדבורגי. ב- 1539 הוטל על קאמיונקה סטרומילובה מס על יצוא ושיווק היין. ההכנסות מן המס שימשו לביצורה של העיר. ב- 1642 הוענקה לקאמיונקה סטרומילובה פריווילגיה, שלפיה הוטל על סוחרי המלח ומובילי מלח לווהלין להתעכב בקאמיונקה סטרומילובה שלושה ימים לפחות. במאה ה- 16 התארגנו בעלי-המלאכה העירוניים בגילדות; בלטו ביניהם החרשים, מייצרי חרבות. מקור פרנסה חשוב היה הדייג, ונהר הבוג שימש גם כדרך להובלת הסחורות עד לדאנציג. במאה ה- 19 נמצאו במקום טחנות-קמח ונגריה שהיו מונעים בקיטור, בית מבשל לשיכר, תעשיית לבנים וכן בית- חרושת לבדים. יהודים בקאמיונקה סטרומילובה מוזכרים לראשונה ב- 1456. ב- 1552 היו שני בתים בעיר בבעלות יהודית. ב- 1564 הוטל על 10 בתי-אב יהודיים מס-הגולגולת. בשנים 1564- 1565 חיו בק' 4 משפחות יהודיות בנות 24 נפש, ובהן 3 בעלי- בתים, שכמה מהם היו בעלים של יותר מבית אחד. ב- 1589 באו יהודי קאמיונקה סטרומילובה והעירונים לידי הסכם, לפיו הותר ליהודים להתיישב, לבנות בתים ולסחור בקאמיונקה סטרומילובה וסביבה בלא הפרעה ומתוך חופש גמור. היהודים הושוו בזכויותיהם ובחובותיהם ליתר תושבי העיר, והאחרונים התחייבו להגן על היהודים נגד פגיעות מצידה של האצולה והחיילים החונים במקום. קרוב לוודאי שבעקבות הסכם זה אירע, ש- 4 מיהודי קאמיונקה סטרומילובה אברהם חרמיץ, השמש מושקו ומרק ושלמה שקוביץ התנפלו על אדם ייקובסקי, משרתו של אציל מקומי, וחטפו ממנו את חרבו. ניתן להניח שהמעשה היה נקמה במשרת או באדוניו. ב- 1627 העניק הארכיבישוף של לבוב, יאן פרוחניק, בעקבות זכויות שהוענקו על-ידי מלכים וארכיבישופים לפניו, רשות לבנות בית-כנסת בקאמיונקה סטרומילובה. ב- 1662 היו בקאמיונקה סטרומילוב ה 16 בתים יהודיים מכלל 90 בתים שהיו שייכים לנוצרים. 8 מהם היו בתי.אבן. ב- 1719 שילמו יהודי קאמיונקה סטרומילובה 786 זהובים מס-גולגולת לעומת 400 זהובים ב- 1736. במאות ה- 16- 18 היה עיקר עיסוקם של יהודי קאמיונקה סטרומילובה בחכירה, מוזגות, מסחר ומלאכה. בשנים 1564- 1570 חכרו יהודים מקאמיונקה סטרומילובה 2 טחנות-קמח, מנסרה וטחנת-גריסים. באותן שנים היו במקום 9 בעלי-מלאכה, מהם 2 יהודים. ב- 1765 היו בקאמיונקה סטרומילובה ובסביבה 79 יהודים בעלי בתי-מזיגה. בעיקר עסקו יהודי קאמיונקה סטרומילובה במסחר מסועף: בהמות, מלח, תבואה, עצים ודגים. המסחר היה קשור גם בירידים, שהתקיימו בק' שלוש פעמים בשנה. מתחילת המאה ה- 20 חלה ירידה במצב יהודי קאמיונקה סטרומילובה. גרמו לכך בין השאר אסונות-הטבע שפקדו אותם בעת ההיא. ב- 1913 עלו באש רוב בתי היהודים ורכושם נשחת. בעת מלחמת-העולם הראשונה ברחו רוב יהודי קאמיונקה סטרומילובה מעירם מפחד מפני הכובשים הרוסים, ורבים לא חזרו אליה עם חידוש השלטון הפולני. קהילת קאמיונקה סטרומילובה היתה מאורגנת על מוסדותיה ורבניה כבר במאה ה- 17. במחצית הראשונה של המאה ה- 17 חי ופעל בקאמיונקה סטרומילובה ר' מרדכי הלוי ב"ר יהושע רייצס, שמת על קידוש השם. לאחר-מכן היה ר' מרדכי ר"מ בלבוב; הוא נפטר ב- 1635. ב- 1750 שימש ברבנות בקאמיונקה סטרומילובה, ר' אביגדור הלוי הורוויץ ב"ר אברהם. ר' מרדכי זאב אורנשטיין נתמנה לרבה של קאמיונקה סטרומילובה ב- 1754, משם עבר ללבוב, בה כיהן כאב"ד 10 שנים עד פטירתו. ר' שלום הלוי רוזנפלד (נפטר ב- 1852) היה אב"ד בקאמיונקה סטרומילובה ומפורסם בבקיאות בנגלה ובנסתר. חיבר חידושים רבים, אולם רובם נשארו בכתובים. את מקומו מילא בנו' ר' יהושע הלוי רוזנפלד. ר' יצחק-דבבר לוין שימש רבה של קאמיונקה סטרומילובה ב- 1887
עם תום מלחמת-העולם הראשונה הוחל בשיקום העיר, אלא שיהודיה נדחקו ממקצועותיהם ומענפי הכלכלה, בהם עסקו עד למלחמה, ועברו יותר ויותר לעסקי מסחר זעיר ולמלאכה. מצבם הכלכלי הלך ורע משנה לשנה ועלה מספר הנזקקים לעזרה. במצוקתם הכלכלית פיתחו יהודי קאמיונקה סטרומילובה עזרה הדדית. ב- 1925 נוסד "בנק עממי" ובו 83 חברים. בשנת 1938 עלה ההון הבסיסי של בנק זה ל- 90,000 זלוטי. ב- 1927 נוסדה קופת גמ"ח, וב- 1929 ניתנו מטעמה 22 הלוואות בסך כולל של 2,155 זלוטי. בשנים 1933- 1934 ניתנו 430 הלוואות בסך כולל של 32,090 זלוטי. מהנתונים הלא-מלאים מ- 1933 ניתן ללמוד, שבין המפרנסים היהודים היו אז 107 - בעלי מלאכה, 303 - סוחרים זעירים, 6 - פועלים, ו- 2 - חקלאים. באותה תקופה התנהלה בקאמיונקה סטרומילובה פעילות לאומית-ציונית עניפה. ב- 1920 הוקם בקאמיונקה סטרומילובה קן השומר הצעיר, אשר ב- 1934 הגיע לכלל 41 חברים. ב- 1924 פתחו פועלי ציון ספריה ציבורית. ב- 1925 הוקם סניף עזרה. בקאמיונקה סטרומילובה נמצאו גם סניפי המזרחי, השומר הדתי ובנות מזרחי. הציונים הכלליים בקאמיונקה סטרומילובה הקימו את אחוה וקן של הנוער הציוני. אחוה ארגנה קיבוץ-הכשרה. ב- 1934 מנה סניף התאחדות-פועלי-ציון שהיה קיים במקום 73 חברים. ב- 1930 הוקם בקאמיונקה סטרומילובה קן בית"ר ובו 54 חברים. בבחירות לסיים ב- 1922 נתנו 858 בוחרים מקאמיונקה סטרומילובה את קולותיהם למועמדים ציוניים. ב- 1928 נתנו את קולם לרשימה הלאומית 813 איש, ולמועמדי האגודה - 60 בלבד. בבחירות לקונגרס הציוני ב- 1931 התחלקו קולות השוקלים כלהלן: לציונים הכלליים - 67, להמזרחי - 110, להתאחדות - 112 ולרביזיוניסטים - 95. בבחירות לקונגרס ב- 1939 קיבלו הציונים הכלליים - 128 קולות, המזרחי - 128, התאחדות - 199, הרביזיוניסטים - 45 קולות. בבחירות לעיריה ב- 1927 חולקו המאנדאטים בין בלוק "שלושת הלאומים". בקוריה הרביעית נבחרו 5 פולנים, 3 אוקראינים, 4 יהודים ובתוכם ציוני אחד. ב- 1933 נבחרו לעיריה מתוך 16 חברי העיריה 2 ציונים, 2 מן החוגים הדתיים ואחד בלתי-מפלגתי. ב- 1937, על-פי הסכם בחירות לעיריה, נכחרו ב- 1937 מבין 16 חברים 5 יהודים, מהם 2 ציונים. בקרב הנוער היהודי בקאמיונקה סטרומילובה נמצאו גם פעילים קומוניסטים; צעיר יהודי מקאמיונקה סטרומילובה נידון בפני בית המשפט בזלוצ'וב על פעילות קומוניסטית ל- 6 שנות מאסר. מ- 1924 פעל בעיר בית-ספר עברי משלים, שהמשיך בפעילותו החינוכית עד פרוץ מלחמת-העולם השנייה. ב- 1928 למדו בו 200 תלמידים, למרות התנגדות חריפה של החרדים במקום. בשנים 1923- 1924 התקיימו בק' קורסים מקצועיים לנוער יהודי. מבין יוצאי קאמיונקה סטרומילובה נודע צבי גלברג, שנימנה עם חשובי המשכילים, וכבר בגיל 14 פירסם שירים עבריים ב"הנשר", "המבשר", "הצפירה" ו"המגיד". בלונדון עבד במדור העברי של המוזיאון הבריטי. כתב ערכים לאנציקלופדיה "אוצר ישראל". נפטר בלונדון ב- 1929
לאחר שפרצה המלחמה הגיעו לקאמיונקה סטרומילובה פליטים יהודים ממערב-פולין. הקהילה המקומית סייעה להם במזון, בבגדים ובמתן קורת-גג, והאוכלוסיה היהודית במקום גדלה כדי 4,000 נפשות. בסתיו 1939 אסרו השלטונות הסובייטיים פעילות יהודית פוליטית-לאומית ומוסדות הקהילה פוזרו. במסגרת מדיניות ההלאמה הופקעו גם מפעלים שבבעלות יהודים, וביניהם הבנק היהודי המקומי. היהודים השתלבו בפעילות כלכלית חדשה: בעלי-מלאכה אורגנו בקואופרטיבים, ואחרים עבדו בשרותים עירוניים ובמפעלים ממלכתיים. בסוף יוני 1940 גורשו מהעיר לפנים ברית-המועצות פליטים יהודים, שסירבו לקבל אזרחות סובייטית. תוך מספר ימים אחרי פלישת הגרמנים לברית-המועצות נמלטה קבוצה קטנה של צעירים יהודים מזרחה עם הצבא הסובייטי הנסוג. ב- 28.6.1941 נכבשה העיר בידי הגרמנים, וכבר למחרת היום הם רצחו כ- 200 איש. חלקם של הנרצחים נחנקו לאחר שהוכנסו למיבנה קטן וסגור במפעל לייצור שמן. ב- 2.7.1941 נערך פוגרום ביהודים על-ידי האוכלוסיה האוקראינית ובעידודם של הגרמנים, וכמה מאות יהודים מצאו את מותם מידי הפורעים. ביולי 1941 הוקם היודנראט; בראשו עמד מאקס פרידהופר. הלה לא השלים עם המדיניות של הגרמנים והתנגד למילוי הוראותיהם. הוא נלקח אפוא ללבוב ונרצח שם בידי הגיסטאפו בסוף אוגוסט 1942. במקומו מונה לתפקיד יו"ר היודנראט מאיר קליינר. ב- 10.11.1941 נערך מצוד על יהודי העיר, הם הוצאו מבתיהם. לאחר שקבוצת בעלי מקצוע חיוניים שוחררו ממגרש האיסוף, נלקחו כ- 500 מהם ליער הסמוך ונרצחו שם. בנובמבר 1941 הוקם בקאמיונקה סטרומילובה מחנה לעבודת-כפייה, במחנה זה רוכזו יהודים מכל ישובי הסביבה. הוכנסו לתוכו ב- 1941- 1942 בסתיו ובחורף גם קבוצות צעירים יהודים מקהילת קאמיונקה סטרומילובה. בנסיון למנוע חטיפות הגברים למחנה-העבודה ארגן היודנראט מקומות-עבודה שהעניקו לעובדים חסינות מסוימת. כן הוקם מטבח ציבורי, שחילק מאות מנות מרק חם להקלת מצוקת הרעבים. מרפאה שאורגנה אף היא על-ידי היודנראט טיפלה בחולים, ובעיקר בנפגעי מגיפת טיפוס- הבהרות. אולם לא היה בכל אלה אלא להקל במקצת על מצוקת הקהילה, ובחורף 1941- 1942 הפילו הרעב והמחלות חללים רבים. בקיץ 1942 נערך מיפקד כללי של כל האוכלוסיה היהודית בגיל העבודה. לעובדים במקומות-עבודה חיוניים ניתנו תעודות מיוחדות. עובדה זו עוררה בהלה בקרב רוב בני הקהילה שלא קיבלו את התעודות, והיה ברור יותר ויותר כי צפויים הם לפורענות חדשה. ביוני 1942 הוכנסו לקאמיונקה סטרומילובה יהודים, שגורשו מהיישובים בסביבה: ז'לדץ, דולניץ, קלודנו, פייצ'יכבוסטי. ב- 15.9.1942 החלה אקציה חדשה. במהלכה גורשו כ- 1,500 איש להשמדה בבלז'ץ, וכמה עשרות נוספים נרצחו ברחובות העיר. ב- 21.9.42 הוצאו להורג כ- 600 מיהודי קאמיונקה סטרומילובה באיזור זאבוז'ה. אחרי שתי האקציות האחרונות הגבירו שרידי קהילת ק' ס' את מאמציהם למצוא מיסתור מפני האקציות הנוספות. בתוך העיר עצמה נבנו מחבואים וגם נחפרו "בונקרים" ביערות הסמוכים. אולם בשל קשיים להבטיח מזון ומים לשהייה ממושכת, ובעיקר בשל הלשנות האוכלוסיה המקומית, נתגלו רוב המחבואים, ויושביהם נרצחו בידי הגרמנים והשוטרים האוקראינים. ב- 28.10.1942 שוב נשלחו כמה מאות מיהודי קאמיונקה סטרומילובה למחנה-ההשמדה בבלז'ץ. בכך הושמדה למעשה כמעט כליל קהילת העיר. נותרה רק קבוצת בעלי-מלאכה שעבדו במיתקני צבא ובסידור הרכוש היהודי. כן נותרו עדיין מספר יהודי קאמיונקה סטרומילובה במחנה-העבודה בעיר, אולם גם בו הוגבר תהליך ההשמדה. בכל המחצית הראשונה של 1943 נמשכו הוצאות להורג של כלואי המחנה, וב- 10.7.1943 חוסל המחנה לחלוטין. סבורים כי בכל תקופת קיומו של המחנה בקאמיונקה סטרומילובה מצאו שם את מותם יותר מ- 5,000 יהודים. הצבא הסובייטי שיחרר את קאמיונקה סטרומילובה ב- 27.7.1944, מן היישוב היהודי שרדו לאחר המלחמה יחידים בלבד, והללו נטשו את המקום