ו' ניסן ה'תשפ"ב

קודן KODEN

עיירה בפולין
מחוז: לובלין
נפה: ביאלה פודלאסקה
אזור: מחוזות לובלין קיילצה

תולדות הקהילה:
 

בתעודות מראשית המאה ה-16 נזכרת ק' כיישוב כפרי. בשנת 1151 קיבלה זכויות עיר. במאה ה-18 התפתחה ק', תחילה כמקום נופש וקיט אזורי ואחר-כך גם כמרכז לתעשיית האריגה. יצאו לה מוניטין גם בסנדלריה המומחים, שתוצרתם היתה מבוקשת במקומות קרובים ורחוקים. עד למלחמת העולם הראשונה היתה בק' גם תעשיית מקלות טיול, שנוערו לשוק הרוסי.
במקביל לפיתוח הכלכלי פקדה את ק' בתקופה זו צמיחה דמוגרפית מואצת; רוב התושכים החדשים היו פועלים במפעלים התעשייתיים, שגרו בפרברים.
בימי מלחמת העולם הראשונה נקלעה ק' למשבר כלכלי. בשנת 1915 נכבשה בידי הצבא הגרמני. כעבור שנה פרצה בה מגפת טיפוס. גם בין שתי מלחמות העולם לא חזרו חיי הכלכלה לקדמותם.
בימים הראשונים של מלחמת העולם השנייה הופצצה ק' קשות. באמצע ספטמבר 1939 נכבש האזור בידי הסובייטים, שפינו אותו כעבור ימים מעטים, לאחר שקו הגבול בין הגרמנים והסובייטים בפולין הכבושה הותווה סופית על-פי הסכם מולוטוב-ריבנטרופ.
היהודים הראשונים התיישבו בק' במחצית השנייה של המאה ה-18, תקופה של פיתוח נרחב ושגשוג לעיירה. רובם הגדול היו סוחרים, בתוצרת חקלאית בעיקר, ובעלי מלאכה; היה להם משקל גדול בקרב הסנדלרים המקומיים, ששמם יצא למרחוק. מקומם של היהודים לא נפקד גם בענף הקיט - מקצתם פתחו מסעדות ומסבאות. מאוחר יותר נטלו חלק פעיל גם בפיתוח התעשייה המקומית.
כבר במחצית השנייה של המאה ה-18 היו יהודי ק' מאורגנים לקהילה, ובמקום כיהן אב"ד, ר' לוי, מחבר "עטרת ראש". ב-1774 הוא נרצח בוונגרוב יחד עם בנו ר' פישל בידי שודדים. בשנת 1807 שימש אב"ד בק' בנו האחר, ר' מנחם אליעזר, מחבר "יעיר קינו".
בראשית המאה ה-20 הוקם בק' בית-מדרש.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נסוגו החיילים הרוסים מק' ובנסיגתם העלו באש את בתי העיירה. רבים מן התושבים, יהודים כלא-יהודים, נותרו אז חסרי כל. גם בית-המדרש היה למאכולת אש.
בשנת 1920, לאחר שהסתיימה מלחמתה של פולין בבולשביקים, שהו בעיירה זמנית חיילים פולנים מיחידותיו של הגנרל האלר, שבזזו את רכוש היהודים ונהגו כלפיהם באלימות.
בתקופה שבין שתי מלחמות העולם הורע מצבם הכלכלי של יהודי ק'. הסוחרים הזעירים, החנוונים, הרוכלים ובעלי הדוכנים מצאו את פרנסתם בעיקר בימי השוק, וגם אז בדוחק. ב-1929 נוסרה בק' "קופת גמילות חסדים", בסיוע הג'וינט האמריקני.
גם בתקופה זו התמקדו חיי הציבור והחברה של יהודי ק' סביב בית-המדרש. בשנות ה-20 נוסדו כמה סניפים של מפלגות ותנועות נוער ציוניות, שבלטה ביניהן "השומר הצעיר". גם ה"בונד" הסוציאליסטי היה מיוצג בק', ואילו האורתודוקסים היו פעילים ב"אגודת ישראל".
הלכי הרוח האנטישמיים, שבשנות ה-30 התגברו מאוד בכל פולין, לא פסחו גם על ק', וגם בה הוכרז חרם אנטי-יהודי כענפי המסחר והמלאכה. יהודי המקום, שגם קודם לכן מצאו את פרנסתם בדוחק, התרוששו עוד יותר ומספר הנזקקים לתמיכה מקופת הציבור גדל בהתמדה. האנטישמים בעיר לא הסתפקו בחרם הכלכלי ומעת לעת עברו למעשי תקיפה ואלימות.

 

בימי מלחמת העולם השנייה

עם פרוץ המלחמה נמלטו רוב היהודים מאימת ההפצצות. בסוף ספטמבר 1939, כשהסובייטים נסוגו והאזור נכבש בידי הגרמנים, נותרו בק' כ-100 יהודים; חלק מבני הקהילה מצאו מסתור ביישובים סמוכים, והיו שהצטרפו אל חיילי הצבא הארום ועברו יחד אתם למזרח פולין.
באביב 1940, עם בואם של 105 מגורשים יהודים מקרקוב, הוכפל מספר היהודים בק'. אז הוקם במקום גטו פתוח, שיושביו היו רשאים לצאת ממנו לעבודתם ובצאתם יכלו גם להשיג מזון מפולנים בסביבה.
בספטמבר 1942 פונו כל היהודים מק' והועברו לגטו מיינדזי'ץ פודלאסקי, שרוכזו בו אלפי יהודים מכל האזור. באוקטובר 1942 גורשו כולם לטרבלינקה ומצאו שם את מותם.