קוזייגלובי KOZIEGLOWY

יישוב בפולין
מחוז: קיילצה
נפה: זוויירצ'יה
אזור: מחוזות לובלין קיילצה
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: 2,500

·  יהודים בשנת 1941: 229

תולדות הקהילה:
 

במאה ה-13 כבר היה בק' יישוב. נותרו ממנו שרידי מבצר שבנה הנסיך קז'ימייז' "הצדיק". במאה ה-15 נמכרה ק' לבישופות האזורית וב-1472 קיבלה זכויות עיר. במאות ה-17 וה-18 היו בסביבות העיירה כמה בתי-מלאכה לכלי ברזל, אחרי אמצע המאה ה-18 הוקם בה מפעל קטן לייצור בדי צמר, ובמאה ה-20 הוקמה גם טחנת קמח. בעקבות כישלון המרד הפולני של 1863 הענישו הרוסים את תושבי העיירה על חלקם במרד ונטלו מק' את זכויות העיר שלה (רק ב-1950 הוחור לה מעמדה הקודם).
התיישבות יהודים בק' נאסרה, בהיותה עיר בבעלות הכנסייה, וב-1747 פרסם הבישוף זלוסקי צו שאסר על יהודים לשבת בק' ישיבת קבע. האיסור הזה נשאר בתוקפו עד 1862, עת ביטל הצאר הרוסי את ההגבלות על מגורי היהודים במלכות פולין הקונגרסאית. ב-1834 שהה במקום סוחר יהודי ברישיון מיוחד, ואחת לכמה שנים היה חייב לחדש את הרישיון. ב-1857 לא ישב במקום אף לא יהודי אחד.
היהודים הראשונים השתקעו בק' אחרי 1862. ב-1899 נזכר חדר לילדים שיום הלימודים בו נמשך מ-7 בבוקר עד 5 אחרי הצהריים ושעתיים מדה הוקדשו ללימוד השפה הרוסית.
הרב הראשון הידוע לנו הוא ר' יצחק גוטנשטיין. יהודי ק' התפרנסו ממסחר זעיר ורוכלות, ומקצתם היו בעלי מלאכה (בעיקר חייטים). בימי מלחמת העולם הראשונה עסקו רבים מבני המקום בהברחות, בשל הקרבה לגבול עם גרמניה, ולפיכך כמעט ולא נזקקו לסיוע ולתמיכות סעד.
מצבם הכלכלי של יהודי המקום הורע בשנות ה-30 המאוחרות, לאחר שהאנדקים הלאומנים הטילו חרם על המסחר והמלאכה של היהודים. האנטישמיות גברה בשנים אלה ומפעם לפעם אף נופצו חלונות ראווה של בתי-עסק יהודיים.
בתקופה שבין שתי מלחמות העולם כיהנו ברבנות ק' ר' אריה צבי פרומר, מחבר "ארץ צבי" (נולד ב-1884, נספה בשואה), שעבר ב-1924 לזוויירצ'יה, ואחר-כך עמד בראש ישיבת "חכמי לובלין". יורשו בתפקיד היה ר' מאיר גוטנשטיין. עם מוסדות הקהילה נמנו שני בתי-מדרש, מקווה טהרה, תלמוד-תורה, ישיבה, שבראשה עמד הרב, וגם קופת צדקה.
חודשים מעטים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה עזבו משפחות יהודיות אחדות את ק', אך משנסתיימו הקרבות שבו אליה. הגרמנים חייבו את יהודי המקום לענוד סרט זרוע ועליו מגן-דוד והמלה "יהודי" בגרמנית, חטפו גברים יהודים לעבודות כפייה קשות ומשפילות כגון ניקוי רחובות, שלחו יהודים למחנות עבודה והחרימו רכוש. יהודי ק' היו כפופים ליודנראט האזורי המרכזי בסוסנובייץ (ע"ע) בראשותו של משה (מונייק) מרין. על-פי הוראת היודנראט המרכזי הוקם בק' מטבח עממי לנצרכים.
בחג השבועות 1942 בא הקץ על קהילת ק'. כל יהודי המקום גורשו לזוויירצ'יה ובאוגוסט שולחו לאושוויץ.