תרומות
קוזלוב KOZLOW
עיירה בפולין
מחוז: טארנופול
נפה: טארנופול
אזור: גאליציה המזרחית
אוכלוסיה:
· בשנת 1941: כ- 4,006
· יהודים בשנת 1941: כ- 715
תולדות הקהילה:
במאות 16- 18 היתה העיירה קוזלוב קניינה של הכנסייה הקאתולית, ולפיכך ישבו בקוזלוב משפחות יהודיות מועטות בלבד. עם ביטול הבעלות של הכנסייה על ערים בראשית שלטונם של האוסטרים, הלך וגדל היישוב היהודי בקוזלוב במחצית הראשונה של המאה ה- 18 היתה קהילת קוזלוב מסונפת לקהילת טארנופול, אך באמצע המאה ה- 19 כבר היתה עצמאית. על כס-הרבנות בקוזלוב ישב בשנות ה- 60 וה- 70 לאותה מאה ר' משה באב"ד. הלה עבר מקוזלוב למיקולינצה ונפטר שם ב- 1906. מ- 1880 ועד 1909 כיהן כרבה של קוזלוב ר' דוד הורוביץ, בעל "אמרי דוד" (למן 1911 שימש רב בסטאניסלאבוב). אחריו עלה על כס הרבנות בקוזלוב בנו, ר' משה הורוביץ (1909- 1914). משעקר ר' משה לוינה, ישב על כיסא הרבנות בקוזלוב במשך שנתיים אחיו הצעיר, ר' נחמן הורוביץ-באב"ד. רוב נציגיה של שושלת רבנים דגולה זו לא האריכו לשבת בקוזלוב. ולאחר תקופת-כהונה קצרה היו עוברים לערים גדולות יותר. בקהילת קוזלוב היה נטוש ויכוח ממושך בין חסידי הורוביץ- באב"ד לבין חסידי מועמדים אחרים לרבנות. לאחר שעבר ר' נחמן להאליץ' עלה על כס-הרבנות בקוזלוב ר' מיכל מושקוביץ, שלא היה משושלת הורוביץ-באב"ד, אלא נכדו של ר' מאירל מפרמישלאן. רב זה הוקירוהו שתי הסיעות, והוא שימש בכהונתו, כנראה ברוב התקופה שבין שתי מלחמות-העולם. בסוף שנות ה- 30 שוב עבר כס הרבנות לנציג שושלת הורוביץ-באב"ד, ר' פישל הורוביץ. הוא נספה בימי מלחמת-העולם השנייה (1943). בקוזלוב היו בית-כנסת, כמה בתי-מדרש וכמה וכמה קלויזים (רובם של חסידי הוסיאטין ורוהאטין, אחד מהם של חסידי ר' מאירל מפרמישלאן). מצבם של יהודי קוזלוב לפני מלחמת-העולם הראשונה היה שפיר יחסית. קוזלוב שימשה מרכז מסחר ומלאכה לכ- 20 כפרים ויישובים בסביבה, והיהודים התפרנסו ממסחר בתוצרת חקלאית וממוצרי-המלאכה שלהם. שבעה ירידים בשנה התקיימו בקוזלוב. סוחרים יהודים אחדים עסקו במסחר סיטוני בתוצרת חקלאית וביצואה לחוץ-לארץ. מקצתם של יהודים היו בעלי משקים חקלאיים בקוזלוב ובסביבתה. בקוזלוב פעל "בנק יהודי לאשראי". בתחום החינוך פעל בית- ספר מיסודו של הבארון הירש. במועצת העיריה, שמנתה לפני מלחמת-העולם הראשונה 12 נבחרים - שליש מהם היו יהודים, שווה בשווה עם הפולנים והאוקראינים. עם פרוץ מלחמת העולם-הראשונה נמלטו יהודים רבים, בעיקר העשירים, לפנים האימפריה האוסטרית, רובם מצאו מקלט בחבל הסודנטים. בגמר המלחמה מצאו החוזרים את העיירה הרוסה ובזוזה, ועל כן נקלעו רבים למצוקה חומרית. בתקופת שלטונה של פולין המחודשת נמשכה ירידתו הכלכלית של היישוב היהודי. מקורות הפרנסה הצטמצמו יותר ויותר. חלק מבני הנוער היגרו, בעיקר לארגנטינה ולארצות-הברית. מלבד זאת הוחמר מצב היהודים בעטיה של האנטישמיות שהלכה וגברה, בעיקר בשנות ה- 30. בינואר 1933 הגיע לקוזלוב תועמלן אנטישמי, שעלה בידו להסית את האוכלוסיה המקומית כנגד היהודים, עד שהאחרונים נאלצו להתלונן במשטרה. התועמלן נאסר, אך שוחרר כעבור זמן קצר. באוקטובר 1936, כשנתקיים יריד גדול בקוזלוב, לא הורשו היהודים לפתוח את דוכניהם בשוק. בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם נסתמנה בקרב היישוב היהודי הקטן בקוזלוב השפעתם המכרעת של הציונים. ב- 1928 נוסד קן של הנוער-הציוני, שמנה 75 חברים. ב- 1931 נוסד סניף הרביזיוניסטים. ב- 1933 נוסד קן גורדוניה, וב- 1936 היו בו 40 חברים. באותה שנה נוסד גם סניף אחוה. ב- 1934 נמנו בסניף התאחדות - פועלי ציון בקוזלוב 52 חברים. בבחירות לקונגרסים הציוניים (ה- 15, 17, 18) זכו ברוב קולות ההתאחדות, ובמספר קולות שני בגודלו - הציונים הכלליים. קולות מועטים ניתנו לרשימת המזרחי. בבחירות לקונגרס ה- 19 (1935) זכו הציונים הכלליים ביתרון קטן (204 קולות) על הליגה למען ארץ- ישראל העובדת (191 קולות). גם בתחום התרבות גילו הציונים פעילות: ב- 1932 נפתחו מטעמם קורסים ללימוד השפה העברית. בשנות העשרים המוקדמות היו במועצת העיריה בקוזלוב, שמנתה 48 נבחרים, 12 נבחרים יהודים. בבחירות ב- 1927 היו בין 12 חברי המועצה היהודים 7 ציונים. על קורות היישוב היהודי בקוזלוב בימי מלחמת-העולם השנייה יש לנו רק ידיעות מעטות. במאי 1942, היו עדיין בעיירה 905 יהודים. ביוני 1942, עם גל ההשמדה באיזור. ריכזו הגרמנים בקוזלוב את האוכלוסיה היהודית מכמה כפרים סמוכים. היישוב היהודי בקוזלוב הושמד בספטמבר 1942: כל בני הקהילה גורשו לגיטו בטארנופול, שגם בו נערכו באותו זמן אקציות-שילוח למחנה-ההשמדה בבלז'ץ