ה' ניסן ה'תשפ"ב

אושייק OSIEK

עיירה בפולין
מחוז: קראקוב
נפה: יאסלו
אזור: גאליציה המערבית ושלזיה
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-813

·  יהודים בשנת 1941: כ-213

תולדות הקהילה:
 

עיירה מרוחקת ב- 14 ק"מ מתחנת-הרכבת ו- 2 ק"מ מן הכביש. הידיעה הראשונה על או' ככפר שנוהל על-פי החוק המאגדבורגי, והיה חלק מאחוזותיו של המלך, היא מ- 1365. מעמד של עיר הוענק לאו' ב- 1502. במאה ה- 19 ואף בשנות ה- 20 של המאה ה- 20, נודעה העיירה בירידי-הסוסים שנתקיימו בה. אפשר שמשפחות יהודיות אחדות ישבו באו' קודם למאה ה- 19; במחצית השנייה של המאה ה- 19 ישבו במקום ישיבת-קבע כ- 50 משפחות יהודים. בין השנים 1900- 1921 נטשו את המקום כ- 10- 20 משפחות יהודים; מקצתן עברו לגור בערים גדולות יותר ומקצתן נטשוהו מפני המלחמה (ב- 1914 התחולל קרב עז בסביבות יאסלו בין צבאות רוסיה ואוסטריה). עיסוקם של היהודים באו' היה מסחר זעיר ורוכלות; יחידים עסקו במלאכה. כמה מפרנסים עסקו בסחר סוסים או בתיווך בימי יריד-הסוסים. במחצית השנייה של המאה ה- 19 היתה באו' קהילה יהודית מאורגנת, ולה רב משלה. לא ידועים לנו שמות הרבנים שכיהנו בקודש באו' חוץ מר' אהרן הלברשטאם, שהיה רב דמתא עד מלחמת-העולם השנייה ונספה בשואה. בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם התקיים במקום סניף של ההסתדרות הציונית. פעילותו גברה עם יסוד קן "הנוער הציוני" (1933), שמנה כ- 40 בני נוער. בבחירות לקונגרס הציוני ב- 1935 נמכרו באו' 43 שקלים. קולותיהם של המצביעים התחלקו כדלהלן: 42 ל"רשימת ארץ-ישראל העובדת" וקול אחד ל"ציונים כלליים". בבחירות למועצה המקומית שנתקיימו ב- 1939 נבחרו 4 יהודים מ- 20 כלל הנבחרים. ילדי ישראל, שלמדו בבית-הספר היסודי הכללי, סבלו שנים רבות מיחס לא-אוהד מצד צוות המורים. מנהל בית-הספר נהג לא פעם לקצץ במו ידיו את פיאותיהם של התלמידים היהודים, וכעונש היה מכריחם לכרוע ברך לפני הצלב התלוי על הקיר. ב- 1937, בעת גזירת השחיטה הכשרה על-ידי השלטונות לא חודש הרישיון למכירת בשר כשר לאיטליז הכשר, היחיד בעיירה. אחרי הכיבוש הגרמני הוטלו על יהודי או' גזרות כלכליות, הגבלות תנועה וחובה לשאת סרט לבן ועליו מגן דוד. גברים נלקחו לעבודות-כפייה. מצבם הכלכלי של יהודי או' הלך ורע, ובמקום פעל סניף של י.ס.ס. שהושיט עזרה לנזקקים. מטבח ציבורי חילק ארוחות חמות, בפברואר 1942 נזקקו לעזרת ה-י.ס.ס. 170 איש. לחולים ניתנה עזרה רפואית חינם. באביב של שנת 1942 גברו הפגיעות ביהודי או'. הגרמנים דרשו חפצי-ערך והטילו על הקהילה תשלומים כבדים. בקיץ 1942 הוקם גיטו במקום ולתוכו הוכנסו גם יהודים מיישובי הסביבה, בעיקר מן הכפרים הסמוכים. מספר הכלואים בגיטו הגיע לכ- 500 איש. הצפיפות בו היתה גדולה והעמיקה את המצוקה הכלכלית. ב- 17.10.42 ניתן הצו לגירוש כל יהודי או' לגיטו ב-סטאשוב, שבו רוכזו באותה עת יהודים מכל הסביבה, לקראת הגירוש ההמוני. ואמנם ב- 7.11.42 היתה בסטאשוב אקציה; אחרי סלקציה שולחו קבוצות צעירים למחנות-עבודה, ורוב היהודים הובלו להמתה במחנה טרבלינקה. גורל זה ציפה למגורשי או'.