תרומות
אושציה זיילונה USCIE ZIELONE
עיר בפולין
מחוז: טארנופול
נפה: בוצ'אץ'
אזור: גאליציה המזרחית
אוכלוסיה:
· בשנת 1941: כ- 2,412
· יהודים בשנת 1941: כ- 573
תולדות הקהילה:
כללי
אושצ'יה ז'יילונה נזכרת לראשונה ב- 1548, אז קיבלה מעמד של עיר. עד 1648 נודע המקום בשם אושצ'יה הורוז'אנה. - ב- 1717 היו בו 411 בתים. היהודים באושצ'יה ז'יילונה נזכרים לראשונה ב- 1552. במאה ה- 17 היתה במקום קהילה יהודית מאורגנת, אשר חלשה גם על כפרי הסביבה ובהם 187 יהודים. לשיאה מבחינת ריבוי אוכלוסיה הגיעה הקהילה בסוף המאה ה- 19. פרנסתם היתה על עיסקי מוזגנות, מסחר זעיר ומלאכה. מראשית המאה ה- 20 חל תהליך ירידתה של קהילת אושצ'יה ז'יילונה. היישוב היהודי סבל בעקבות מלחמת-העולם הראשונה. ב- 1920, בתקופת הביניים שבין יציאת הצבא הפולני וכניסת הבולשביקים, סבלו יהודי אושצ'יה ז'יילונה, סבל רב מכנופיות פטלורה אשר רצחו כמה מיהודי המקום. לאחר התיצבותו של השלטון הפולני המחודש שופר גם מצבם של יהודי העיר. ענף המלאכה בעיירה היה נתון רובו ככולו בידי יהודים, בייחוד בתי-מלאכה לנגרות, חייטות, מאפיות ואטליזים. ימי שוק שבעיירה שימשו מקור חשוב לפרנסתם של יהודי המקום. 7 מיהודי המקום החזיקו למעשה את המונופול על סחר התבואה, והם אשר ייצאו לסטאניסלאבוב כ- 3 קרונות תבואה כל שבוע. בשנות ה- 20 המאוחרות ריכזו סוחרים יהודים את הענף של ייצוא ביצים ללבוב (כ- 25 ארגזים לשבוע), אלא שעם הזמן עבר מסחר זה ברובו לידי קואופרטיבים אוקראינים. בין שתי מלחמות- העולם נפקדו באושצ'יה ז'יילונה 21 בעלי מלאכה יהודים, 27 סוחרים, 11 פועלים שכירים, 4 חקלאים ובעל מקצוע חופשי אחד. היישוב היהודי באושצ'יה ז'יילונה היה תחילה מסונף לקהילת בוצ'אץ', אולם במחצית השנייה של המאה ה- 18 התארגנה במקום קהילה עצמאית על מוסדותיה. במחצית השנייה של המאה ה- 18 כהן כרבה של אושצ'יה ז'יילונה ר' צבי-הירש גלר (נפטר 1776), בעל "אור צבי". ר' יוסף-מאיר ב"ר שמריה-שמריל ברנדרייס (נפטר ב- 1864) כיהן כאב"ד אושצ'יה ז'יילונה, לאחר שאביו ר' שמריה אב"ד ג'ז'ימאלוב עלה לארץ-ישראל, מילא את מקומו שם ר' יוסף מאיר. בתחילת המאה ה- 19 כיהן ר' מרדכי כרב המקום. ב- 1853 היה רבה של אושצ'יה ז'יילונה ר' שאול הלוי ב"ר משולם איש הורוויץ, בעל "בשמים ראש"; ב- 1882 עבר לכהן בטישמייניצה ושם נפטר ב- 1912. ב- 1860 כיהן כרב המקום ר' מרדכי ב"ר דוד. ב- 1885 כיהן כדומ"ץ וייתכן שלאחר מכן כאב"ד באושצ'יה ז'יילונה ר' ישראל-מתתיהו בר' נחמן-זאב אוירבך, בעל "אלופי ישראל", "שומר ישראל" ו"אמרי בינה". בין השנים 1882- 1887 כיהן כרב המקום ר' יוסף ב"ר משולם יששכר הורוויץ (נפטר 1898), מחבר "עלון שבות". ר' שמחה ב"ר משה באב"ד היה אב"ד המקום ואחר-כך מילא מקום אביו בטרמבובלה עד פטירתו שם ב- 1917. ר' מרדכי ב"ר שמואל בלך (או שור) היה מ- 1905 אב"ד העיר, והשתתף בוועידת הרבנים בלבוב. ר' מרדכי שור נספה בשואה ב- 1943. כבר ב- 1899 הוקמה במקום אגודה ציונית התקוה. ב- 1924 נוסד ארגון התחיה, במקום. ב- 1925 התקיים בעיר סניף פעיל של עזרה, וב- 1928 הוקם סניף אחוה שמנה ב- 1933 40 חברים, ולו קיבוץ-הכשרה. סניף התנועה הרביזיוניסטית ייסד ב- 1931 ארגון נוער בית"ר. בבחירות לקונגרס הציוני ב- 1931 זכו הציונים הכלליים ב- 17 קולות, הרביזיוניסטים - ב- 32 קולות הציונים הראדיקאלים - בקול אחד. אולם בבחירות ב- 1935 עלה כוחם של הציונים הכלליים במידה ניכרת והם זכו ב- 136 קולות, המזרחי - 8 קולות, התאחדות-פועלי-ציון - 3 קולות, ואילו הרביזיוניסטים והראדיקאלים לא קיבלו אף קול אחד. ב- 1927 נבחרו למועצת העיר 12 יהודים יחד עם 6 פולנים ו- 13 אוקראינים. על גורל קהילת אושצ'יה ז'יילונה בתקופת מלחמת-העולם השנייה אין בידנו ידיעות, מלבד הידיעה על השמדתה ב- 1942. בספטמבר או באוקטובר של אותה שנה (כנראה, קודם האקציה הראשונה בבוצ'אץ' הסמוכה), ציוו השלטונות הגרמניים על יהודי אושצ'יה ז'יילונה, בדומה למה שאירע ליהודים מעיירות הסביבה האחרות, לעבור תוך שבוע ימים לבוצ'אץ'. שם נקלעו לשתי אקציות שנערכו בעיר זו (ב- 17.10.1942 וב- 17.11.1942). אותם יהודי אושצ'יה ז'יילונה ששרדו משתי האקציות הללו גורלם היה כגורל יהודי בוצ'אץ', שנסגרו בגיטו בשלהי 1942.