תרומות
אילוב ILOW
עיירה בפולין
מחוז: וארשה
נפה: סוחאצ'ב
אזור: וארשה והגליל
אוכלוסיה:
· בשנת 1941: כ-785
· יהודים בשנת 1941: כ-374
תולדות הקהילה:
כללי
העיירה אילוב שוכנת על הדרך המובילה מווארשה לפלוצק כחצי מיל מן הנהר ויסלה. בשנת 1506 העניק המלך אלכסנדר היאגיילוני לכפר בשם איגלוב מעמד של עיר ויחד עם זה גם את הזכות לערוך יום שוק שבועי ו- 4 ירידים לשנה. במרוצת הזמן נשכח השם הקודם איגלוב והעיר נקראה מעתה בשם אילוב. עד סוף המאה ה- 18 היתה אילוב שייכת למשפחת בני אצולה. בשנות ה- 20 וה- 30 של המאה ה- 19 התיישבו בסביבתה הכפרית של אילוב מתיישבים גרמניים. בכל תקופת קיומה שימשה אילוב מרכז קטן של מסחר ומלאכה לסביבה החקלאית. בעקבות מלחמות השוודים באמצע המאה ה- 17 נהרסה העיירה ושוקמה בידי בעליה רק כאמצע המאה ה- 18. אז הורשו היהודים להתיישב בה ומתחילת המאה ה- 19 ועד שנת 1939 היו היהודים הרוב בקרב תושבי אילוב . ראשוני המתיישבים היהודיים עסקו בחכירת התוצרת החקלאית של אדוני העיירה, ובמרוצת הזמן, עם הגידול במספרם, החלו להתפרנס גם ממסחר זעיר וממלאכה. בשנת 1860 היה קיים באילוב בית כנסת בנוי עץ. מאותה תקופה יש ידיעות על הקדש ששירת גם את יהודי הכפרים שבסביבה. קהילה מאורגנת היתה במקום כבר באמצע המאה ה- 19. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם פעלו באילוב סניף של ההסתדרות הציונית וקבוצת חרדים שהזדהו עם "אגודת ישראל". בבחירות לוועד הקהילה שהתקיימו בשנת 1924 נבחרו שלושה פרנסים מטעם הציונים; מ"אגודת ישראל" נבחר פרנס אחד בלבד. באותה תקופה כיהן באילוב בתפקיד רב ר' דוד צ'ארנוצ'אפקה (נפטר בשנת 1926). את כיסאו ירש ר' ל' לעווי (הוא עוד ישב על כס הרבנות בשנת 1937). בימים הראשונים של חודש ספטמבר 1939 נתמלאה אילוב פליטים יהודים רבים שביקשו למצוא בה מקלט. רווחה הדעה, שבשל ריבוי התושבים הגרמניים (הפולקסדויטשה) באילוב ובכפרים הסמוכים לה יימנע הצבא הגרמני מלהפציץ את העיירה. בעדות מן הזמן ההוא נמסר, שביום א' דראש השנה ת"ש נאלצו לתקוע בשופר, בבית המדרש המקומי, כמה פעמים כדי לזכות במצוות שמיעת קול שופר את הפליטים הרבים. כמה עשרות משפחות של יהודי המקום דאגו לפליטים כפי יכולתן. הרב דמתא דאז דאג למצוא מקום לינה ומזון בשביל הפליטים. אולם לאכזבתם המרה של הפליטים לא נמנעו הגרמנים מלהפגיז את העיירה - משום שעברו בה יחידות הצבא הפולני הנסוג. עקב ההפגזות היו חללים ופצועים רבים, בעיקר בין הפליטים שהשתדלו עכשיו להימלט מן המקום. בעמל רב עלה בידי הרב לרשום את שמות החללים היהודיים. יחידות הצבא הגרמני נכנסו לאילוב יום אחד לאחר ראש השנה וכעבור זמן קצר החלו בהחרמת הרכוש היהודי ובחטיפת יהודים לעבודות כפייה. באחד הימים פרצו הגרמנים לבית המדרש, הוציאו משם ספרי תורה ורמסו אותם ברגליהם. אין בידינו פרטים על גורלם של יהודי אילוב . ידוע רק שתחילה גורשו לגטאות שבערים גדולות יותר כאיזור ומשם הועברו לגטו וארשה בפברואר 1941.