תרומות
אנדז'ייבו ANDRZEJOWO
כפר בפולין
מחוז: ביאליסטוק
נפה: אוסטרוב מאזובייצקה
אזור: וארשה והגליל
אוכלוסיה:
· בשנת 1941: כ-800
· יהודים בשנת 1941: כ-277
תולדות הקהילה:
שמו של הכפר אנדז'ייבו מוזכר לראשונה בראשית המאה ה- 16. הוא היה בבעלות האצילים מבית אנדז'י קשיצקי. בשנת 1528 העניק מלך פולין לאנדז'ייבו מעמד של עיר. אין בידינו ידיעות מדויקות על תחילתו של היישוב היהודי באנדז'ייבו. קהילה מאורגנת נוסדה באנדז'ייבו ככל הנראה לאחר שפורסמו הצווים משנת 1862 בדבר ביטול ההגבלות על מגורי יהודים במלכות פולין. עיקר פרנסתם של יהודי אנדז'ייבו היתה על המסחר הזעיר והמלאכה. בסוף המאה ה- 19 היתה במקום קהילה עצמאית שהיו לה בית תפילה ובית עלמין. מבין הרבנים שכיהנו באנדז'ייבו ידועים לנו ר' אריה ליב אלגאזי, שכיהן במקום במשך שלושים שנה (הוא נפטר בשנת 1912), ור' דוב בעריש (שם משפחתו לא נמסר), שבא אחריו. משפרצה מלחמת העולם הראשונה גורשו יהודי אנדז'ייבו מן המקום בגלל קרבת העיירה לגבול עם פרוסיה המזרחית. כאשר הוכרז על הגירוש יצא ר' דוב בעריש עם מספר יהודים להשיג עגלות בשביל פינוי בני הקהילה. בדרך נרצחו הרב והפרנסים בידי קוזאקים, שגם קברו את הנרצחים ביער. משנודע דבר הרצח בעיירה יצאו יהודים למקום והביאו את הקרבנות לקבורה בבית העלמין באנדז'ייבו. את כל שנות המלחמה בילו יהודי אנדז'ייבו בנדודים בעיירות ובכפרים הסמוכים. עם תקומתה של פולין חזרו יהודי אנדז'ייבו לבתיהם. בשנת 1921 התגוררו באנדז'ייבו 277 יהודים בתוך אוכלוסייה שמנתה 800 נפש בערך. רבה של העיר באותן שנים היה ר' יעקב יהודה הכהן. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם המשיכו יהודי העיירה להתפרנס ממלאכה וממסחר זעיר. אין בידינו ידיעות על גורל יהודי אנדז'ייבו בתקופת השואה. כנראה שגורלם היה כגורל שאר יהודי האיזור. רבים מהם גורשו בידי הגרמנים לערים גדולות יותר או נמלטו על נפשם לשטח שבשליטת הסובייטים.